יהדות עיראק (המכונה גם יהדות בבל), היא הקהילה היהודית העתיקה שחיה במסופוטמיה, חבל הארץ המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל המוכר היום כעיראק. לקהילה נודעת חשיבות מיוחדת, והשפעתה העצומה על העולם היהודי כולו ניכרת עד ימינו.
מקור הקהילה במאה השישית לפני הספירה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון, כאשר במסגרת "גלות בבל" גורשו יהודים רבים מארץ ישראל לממלכת בבל שבמסופוטמיה. יהודי בבל זכו לחופש פולחן ואוטונומיה קהילתית ונהנו משגשוג כלכלי, חברתי ורוחני.
עם השנים הגיעו לבבל פליטים נוספים מארץ ישראל, והקהילה נעשתה למרכז היהודי הגדול, היציב והמשמעותי ביותר בגולה. מוסדותיה ומנהיגיה נתפסו כהנהגה היהודית העולמית, ופעלו בה הישיבות המרכזיות סורא, פומפדיתא ונהרדע. בבבל פרחה היצירה התורנית וההלכתית, וזו הגיעה לשיאה עם חיבור התלמוד הבבלי הנחשב עד היום לאבן יסוד בעולם היהודי.
