לאחר שהייה של שעות ארוכות במרחבים המוגנים, כשמול חלונותיהם נלחמים בעוז חברי כיתת הכוננות ולוחמי מג"ב בודדים במחבלים חמושים שביקשו לפרוץ לקיבוץ, פונו תושבי יד מרדכי מבתיהם, לתקופה שאורכה עדיין אינו ידוע. לכאורה אפשר היה להניח שמדובר ב"חוויה" של פעם בחיים, אבל לא, עבור ותיקי הקיבוץ זו אינה הפעם הראשונה בה הם משאירים מאחור את בתיהם, בלי לדעת מתי, אם בכלל, ישובו
נפילתו ותקומתו של נתיב העשרה
כאשר הגיעו הבולדוזרים ופינו את המושב "נתיב העשרה" בחצי האי סיני, עברו התושבים טראומה של ממש. הם יכלו היו לעבור למרכז, הרחק מכל סכנה, אבל רוח החלוציות שבהם הובילה אותם להתיישב מחדש, עשרות מטרים בלבד מרצועת עזה
עד התלם האחרון: מחיר הדמים של נחל עוז
בוקרו של חג שמחת תורה 2023 היה אמור לפתוח יום של הכנות נרגשות לאירוע גדול – 70 שנה להקמתו של נחל עוז, אבל בדמיון מצמרר לאירוע אחר שהתרחש כשלוש שנים לאחר הקמת הקיבוץ, היום הזה הסתיים אחרת לגמרי – בטרגדיה בלתי נתפסת. האם כך נראים חייהם של אלה שביתם הוא הגבול עצמו?
דפוס בארי – מפעל הדפוס של המדינה
כבר יותר מ-70 שנה שדפוס בארי נוגע בחיים של כולנו פה בישראל. לפחות כך היה עד לשבת הארורה של ה-7 באוקטובר, אז לפחות שמונים וחמישה מבניו ובנותיו של קיבוץ בארי נרצחו. למרות הכל, פחות מעשרה ימים לאחר מכן, חזר מפעל הדפוס של בארי לעבודה. זהו סיפורו של מפעל חלוצי – הדפוס של ישראל – שקם מחורבותיו, כעוף החול
כשתושבי אופקים פתחו את הלב לפליטים מווייטנאם
סיפורם של הפליטים שנמצאו בלב ים אל מול חופי וייטנאם והגיעו מכל המקומות שבעולם דווקא לעיירה הקטנה אופקים במדינה קטנה שעל חופי המזרח התיכון
