בהערות קצרות ואיורים, בשפה מודרנית (שרבנים זיהו בה עומק וכישרון), איל מאיר ברקוביץ' נהג להסביר משניות מסובכות. ב־7.12.2023 איל נפל במבצע לחילוץ גופות של חטופים בעזה, ומשפחתו החליטה למסור לספרייה הלאומית ספר משניות עם הערותיו
למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?
לצד המסורת העתיקה שבגללה אנחנו משאירים כיסא ריק בליל הסדר עבור אליהו הנביא, צמחה מסורת ציונית ומודרנית שבה משאירים כיסא ריק לאהובינו שטרם שבו ממקום שביים. פעם היו אלה אסירי ציון. היום אלו חטופי וחטופות ה-7 באוקטובר. "שלח את עמי", ציווה משה על פרעה בשם אלוהיי ישראל, ואלפי שנים לאחר מכן נישאת אותה קריאה בסדרי פסח ברחבי העולם, ואיתה כיסא ריק וכוס יין מיותמת שמחכים לכולם שיחזרו
סיפור מלחמה: הספרים שמרפאים אותנו
"הצורך לארגן את התוהו ובוהו של המציאות סביב סיפורים הוא צורך אנושי שמתעורר ביתר שאת גם בעת הזו". אילה דקל מספרת על מקומם ותפקידם של ספרים וסיפורים בימים של מציאות שבורה וכאוטית
חַיֶּלֶת מְטַיֶּלֶת: גרסת החטופים לספר הילדים הקלאסי
לימור אילן, בעלת משפחתון ופזמונאית, כתבה בעקבות ה-7 באוקטובר גרסה מיוחדת לספר הילדים האהוב "איילת מטיילת" של רינת הופר. בסיפור המקורי – איילת אוספת אליה שלל חיות ונושאת אותן איתה. בגרסה של לימור, החיילת המטיילת אוספת ומצילה את כל הילדים החטופים, ומחזירה אותם אלינו הביתה בשלום. זהירות – קריאת הטקסט עלולה לגרור אחריה התייפחות בלתי נשלטת
פליטים בארצם: ילדי יד מרדכי מפונים מביתם
לאחר שהייה של שעות ארוכות במרחבים המוגנים, כשמול חלונותיהם נלחמים בעוז חברי כיתת הכוננות ולוחמי מג"ב בודדים במחבלים חמושים שביקשו לפרוץ לקיבוץ, פונו תושבי יד מרדכי מבתיהם, לתקופה שאורכה עדיין אינו ידוע. לכאורה אפשר היה להניח שמדובר ב"חוויה" של פעם בחיים, אבל לא, עבור ותיקי הקיבוץ זו אינה הפעם הראשונה בה הם משאירים מאחור את בתיהם, בלי לדעת מתי, אם בכלל, ישובו
נפילתו ותקומתו של נתיב העשרה
כאשר הגיעו הבולדוזרים ופינו את המושב "נתיב העשרה" בחצי האי סיני, עברו התושבים טראומה של ממש. הם יכלו היו לעבור למרכז, הרחק מכל סכנה, אבל רוח החלוציות שבהם הובילה אותם להתיישב מחדש, עשרות מטרים בלבד מרצועת עזה
עד התלם האחרון: מחיר הדמים של נחל עוז
בוקרו של חג שמחת תורה 2023 היה אמור לפתוח יום של הכנות נרגשות לאירוע גדול – 70 שנה להקמתו של נחל עוז, אבל בדמיון מצמרר לאירוע אחר שהתרחש כשלוש שנים לאחר הקמת הקיבוץ, היום הזה הסתיים אחרת לגמרי – בטרגדיה בלתי נתפסת. האם כך נראים חייהם של אלה שביתם הוא הגבול עצמו?
דפוס בארי – מפעל הדפוס של המדינה
כבר יותר מ-70 שנה שדפוס בארי נוגע בחיים של כולנו פה בישראל. לפחות כך היה עד לשבת הארורה של ה-7 באוקטובר, אז לפחות שמונים וחמישה מבניו ובנותיו של קיבוץ בארי נרצחו. למרות הכל, פחות מעשרה ימים לאחר מכן, חזר מפעל הדפוס של בארי לעבודה. זהו סיפורו של מפעל חלוצי – הדפוס של ישראל – שקם מחורבותיו, כעוף החול
כשתושבי אופקים פתחו את הלב לפליטים מווייטנאם
סיפורם של הפליטים שנמצאו בלב ים אל מול חופי וייטנאם והגיעו מכל המקומות שבעולם דווקא לעיירה הקטנה אופקים במדינה קטנה שעל חופי המזרח התיכון
