חסידות

בין התנועות הדתיות בעם ישראל בתקופה המודרנית בולטת החסידות בעוצמתה, בססגוניותה וברב-גוניותה. מקבוצה קטנה של מיסטיקנים באמצע המאה ה-18 באוקראינה של היום, הפכה החסידות לתנועה עממית רחבה שהשפיעה על העולם היהודי כולו. היא מצד אחד תנועה חברתית, ומצד שני שלוחה של הקבלה עם עמדות תיאולוגיות מיוחדות.

אחד מהאישים הבולטים בתנועה היה רבי ישראל בעל שם טוב (1700-1760) מהעיירה מז'יבוז'. בנוסף לפעילתו כ"בעל שם" (רופא עממי), ה"בעש"ט" הדריך את תלמידיו בדרכו החדשה בעבודת האל. בין תלמידיו בולט המגיד רבי דוב באר ממזריטש, שתלמידיו הפיצו את הבשורה ברוחבי מזרח אירופה, הפכו ל"צדיקים" (מנהיגים כריזמאטיים) והקימו "חצרות" (קהילות חסידיות) למיניהן. בתקופה זו החסידות גם זכתה להתנגדות מה"מתנגדים" הליטאיים ובראשם הגאון רבי אליהו מווילנה. התנגדות זו דעכה סביב אמצע המאה ה-19.

החסידות שמה דגש חזק על סיפורים ועל ניגונים ובזה השפיעה רבות על התרבות היהודית. היא נחקרת רבות באקדמיה בתחום ההיסטוריה היהודית ובתחום מחשבת ישראל.