נעה ידלין הייתה כבר עם רומן אחד די מוצלח מאחוריה. הברה אחת בלבד, מבלי להתכוון, גרמה לה לפתע לעצור, לחשוב ולפקפק בעצם קיומו של הסיפור החדש שכתבה. הברה אחת שמסמלת את החרדה שבבסיס עבודת היצירה, ומעלה את השאלה הגדולה: מה הופך סיפור לסיפור ראוי?
רון לשם: יצירה עם קול מיוחד זו יצירה שהרבה אנשים לא רצו אותה
עבור רון לשם סירוב אינו תופעה יוצאת דופן, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים – ובעיניו זה בכלל לא שלילי. מי שהחל כעיתונאי והגיע עד לטלוויזיה נזכר בכל הפעמים ששמע "לא" בדרך להצלחה המטאורית של "אם יש גן עדן". וזה עוד כלום לעומת שנות המאבק על "אופוריה" או העשור שלקח להפיק את "שעת נעילה"
מאירה ברנע-גולדברג: "הידיעה שבכל רגע זה יכול להיפסק דוחפת אותי קדימה"
מאירה ברנע-גולדברג יודעת לנצל הזדמנויות. כשנתקלה במקרה במו"לית הכי גדולה בישראל היא לא היססה לתת לה את כתב היד של ספר הביכורים שלה שבמקרה היה לה בתיק. גם זה שאותה מו"לית שכחה את כתב היד מאחור לא ריפה את ידיה. ומאז שוצף מידיה שפע ספרים, לילדים, לנוער ולמבוגרים, ובראשם סדרת "כראמל" האהובה – שכבר הפכה לסדרת טלוויזיה, ותהפוך בקרוב גם להצגה
כשהעורך אמר לאתגר קרת: "תתמקד במה שאתה טוב בו"
אם אתגר קרת היה מקשיב לעצתו של עורך הלילה בעיתון, ספרו הראשון "צינורות" לא היה רואה אור וקרת היה הופך לדוקטור למדעים מדוייקים. אם קרת היה מקשיב לעצמו, יכול להיות שהסיפורים שלו לעולם לא היו יוצאים לאור בארצות הברית ומעניקים לו הצלחה בינלאומית. למרות הכל, קרת התעקש והלך על האינסטינקט, והרי לכם סיפור חדש שאתגר קרת עוד לא כתב – אבל חולק עם קוראי הספרייה הלאומית
