אחרי ששלחה את כתב היד הראשוני של הרומן "כותבת ומוחקת אהבה" לעורכות הפרוזה בהוצאה וקיבלה תשובה שלילית, ענת לב אדלר נכנסה למיטה לסוף שבוע עגמומי במיוחד. הדבר הראשון שעשתה כשנכנסה למשרד ביום ראשון בבוקר היה לנסח את המייל ששינה את מהלך העניינים – ובמידה רבה גם את חייה. התוצאה הפכה לספר ביכורים שמכר למעלה מ-50 אלף עותקים, והיה יריית הפתיחה לקריירה מרשימה. את הסיפור הזה היא חולקת עם קוראי הספרייה הלאומית
עבור רון לשם סירוב אינו תופעה יוצאת דופן, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים – ובעיניו זה בכלל לא שלילי. מי שהחל כעיתונאי והגיע עד לטלוויזיה נזכר בכל הפעמים ששמע "לא" בדרך להצלחה המטאורית של "אם יש גן עדן". וזה עוד כלום לעומת שנות המאבק על "אופוריה" או העשור שלקח להפיק את "שעת נעילה"
מאירה ברנע-גולדברג יודעת לנצל הזדמנויות. כשנתקלה במקרה במו"לית הכי גדולה בישראל היא לא היססה לתת לה את כתב היד של ספר הביכורים שלה שבמקרה היה לה בתיק. גם זה שאותה מו"לית שכחה את כתב היד מאחור לא ריפה את ידיה. ומאז שוצף מידיה שפע ספרים, לילדים, לנוער ולמבוגרים, ובראשם סדרת "כראמל" האהובה – שכבר הפכה לסדרת טלוויזיה, ותהפוך בקרוב גם להצגה
אם אתגר קרת היה מקשיב לעצתו של עורך הלילה בעיתון, ספרו הראשון "צינורות" לא היה רואה אור וקרת היה הופך לדוקטור למדעים מדוייקים. אם קרת היה מקשיב לעצמו, יכול להיות שהסיפורים שלו לעולם לא היו יוצאים לאור בארצות הברית ומעניקים לו הצלחה בינלאומית. למרות הכל, קרת התעקש והלך על האינסטינקט, והרי לכם סיפור חדש שאתגר קרת עוד לא כתב – אבל חולק עם קוראי הספרייה הלאומית
