"הסיפור, שהוא מלאכת מחשבת של פיתוי, הוא גם אישוש ליחסו המעריץ של ז'בוטינסקי כלפי המין הנשי והודאה בחולשתו של הגבר – מעצם הזדקקותו לאישה." שהם סמיט קוראת ב"סנאית" מאת זאב ז'בוטינסקי
מתפילה ימי-ביניימית לעילוי נשמת האב המת, דרך שמונת נופלי תל-חי ועד לטקס יום הזיכרון לחללי המדינה העברית: סיפורו של הספד
ב-1911, כתב איתמר בן-אב"י באוטוביוגרפיה שחיבר, כי הוא וקצין טורקי נפגשו במלון ירושלמי. תוצאות הפגישה, כך טען לאחר מכן, הובילו את הקצין, כמאל אטאטורק, לאמץ את אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שביצע. לימים, הדהדה הרפורמה בעיתונו של בן אב"י עצמו: הקניית שפת-כנען לכלל ישראל, באמצעות עברית הכתובה באותיות לטיניות.