ג'ו עמר (2009-1930) היה מחלוצי הזמר של מוזיקה מזרחית בארץ. נוסף על היותו זמר הוא היה פזמונאי מלחין, פייטן וחזן, ואף עבד כמורה.
שיריו של ג'ו עמר
עמר נולד במרוקו, שם החל להתפרסם כזמר. ב-1956 עלה לישראל והחל להקליט שירים בעברית. עד מהרה שירים כמו "שיר השיכור", "ישמח משה", ו"ברצלונה" היו ללהיטים. הקריירה שלו בישראל הייתה קצרה אך משמעותית: הוא פרץ דרך לז'אנר שלימים ייקרא "מוזיקה מזרחית".
עמר כתב והלחין בעצמו רבים משיריו. מבחינה מוזיקלית, הוא עשה שימוש רב בסגנונות לא-מערביים שהיו עד אז לא מוכרים בארץ. דוגמאות לכך הן שימוש בסולמות עם רבעי טון, מקצבים ערביים ועוד. באמצע שנות השישים העתיק את מגוריו לארצות-הברית, שם הוסיף להופיע בעיקר בפני קהל אשכנזי (בריאיון למעריב ב-1991 ציין עמר כי "אהבו אותו יותר"). הוא הרבה להופיע בארצות-הברית ובאירופה, היה ידוע כחזן מפורסם ואף לימד חזנות. עם זאת, הוא הוסיף להופיע בארץ לעתים. בין היתר הוא שר את זמריר הבחירות של ש"ס בבחירות 1988. הוא העתיק את מגוריו בחזרה לארץ לאחר מות אשתו בשנת 2000.
זיהויו עם אפליה מזרחית
עמר היה מהזמרים הראשונים להתייחס לאפליה נגד מזרחים בשיריו. על רקע אירועי ואדי סאליב בשנת 1959, שהיו מההפגנות הראשונות נגד האפליה המזרחית בארץ ושהביאו להפגנות ומהומות, עמר הוציא את שירו "לשכת העבודה". בין היתר, מהשיר עולה כי מוסדות המדינה מתייחסים באופן מכיל לעולים ממדינות אשכנז, בניגוד לעולים מזרחים, אליהם מתייחסים בביטול. בריאיון ל"כל העיר ירושלים" בשנת 1982 סיפר שהוא הוסיף להופיע עם השיר על-אף שדוד בן-גוריון ביקש שיחדל מכך.
עמר חדל מלשיר בעשור האחרון לחייו עקב מצב בריאותי קשה שלווה באובדן צלילות הקול שלו. הוא נפטר ב-2009 בניו יורק וגופתו הועלתה לקבורה בארץ.
ג'ו עמר - שירים ומידע נוסף בספרייה הלאומית
