ברוך שפינוזה הוא מהפילוסופים היהודיים הבולטים ביותר, שחי בהולנד, בעל השקפות חדשניות וחילוניות שפרצו את הדרך לפילוסופיה המודרנית רציונליסטית. אחת מדעותיו החדשניות, שמתיישבת עם היהדות החילונית מודרנית, גורסת שהתורה היא יצירה אנושית שנכתבה שנים לאחר אירועיה, ולא כתוצר אלוהי. שפינוזה נחשב לפילוסוף שזכה להוקרה רבה מקולגות שלו שחיו בתקופתו או שנים אחריה, והשפיע עליהם. לצד זאת היה גם שנוי במחלוקת בקרב חוגים דתיים.
תפיסת עולמו
תפיסתו של שפינוזה נחשבת לחילונית ועוררה, כאמור, סערה בקרב מאמינים דתיים. התפיסה לא מאמינה באלוהות עליונה וחיצונית. היא תופסת את האלוהות ככזאת המשתקפת בטבע ובעולם, ולכן מנטרלת ממנה את ההיבט הדתי ואת הציווי האלוהי המוסרי שבתוכו. עם זאת היא רואה את המוסר כחלק מטבע האדם. תפיסה נוספת רואה את הגוף והנפש כישות אחת שחיות ומתות יחדיו, ולכן מבטלת את תפיסת העולם הזה והעולם הבא.
שפינוזה גרס שהדת היא חיונית עבור האנשים על מנת לדבוק בחוקים בעד אהבת הזולת, אך ראה אותה יותר כדת עממית אוניברסלית, ללא סיפורי האלוהות העל טבעיים.
עוד בתפיסתו: מצד אחד אחז שפינוזה בתפיסה דטרמיניסטית שלא משאירה מקום לחופש בחירה. מצד שני חיפש לבטא את חירות האדם, וגרס שהיא נמצאת בתבונה, שמייצגת את האני האמיתי של הפרסונה ומהווה את המפתח לחירות האדם, בניגוד לרגש.
שפינוזה שיתף את תפיסתו ודעותיו בכתבים ומאמרים שכתב, בהם ספרו הבולט ביותר "תורת המידות" - אתיקה, שם קבע תפיסות שונות לגבי האלוהות והאדם וחירותו בעזרת משפטים, היגדים, אקסיומות והוכחות. למרות שקולגות מהתחום גרסו שיש שגיאות לוגיות בספר, הייתה לו השפעה חשובה על הפילוסופיה הרציונלית ומודרנית.
גם הזרם הציוני אהב מאוד את התפיסה של שפינוזה לגבי היהדות האוניברסלית, שמתמזגת עם התפיסה של הפרדה בין לאומיות ודת ובין יהדות דתית לחילונית.
חייו האישיים
ברוך שפינוזה נולד ב-1632 בהולנד וחי באמסטרדם במשפחה יהודית שאבותיה נאלצו להתנצר בספרד, וששבה ליהדות לאחר מספר דורות. בנערותו הוא למד בישיבות תורה ותלמוד, ונחשב לתלמיד מצטיין בתחומים אלו. כשבגר עסק במסחר, בעקבות אביו שנפטר כששפינוזה היה בן 22, ובמקביל התפתח כפילוסוף.
בעיני הסביבה היהודית הוא נחשב לכופר בגלל תפיסותיו לגבי אלוהים והתורה ובשל אורח חייו הלא דתי וקרבתו לחברים נוצרים. רבים התקשו לקבל את דעותיו, וכתביו הוחרמו על ידי היהודים אך גם בני דתות אחרות.
שפינוזה נפטר ב-1677 כשהיה בן 44 ממחלת השחפת. התפיסות שלו, שהוחרמו בחייו וגם בשנים שלאחר מותו, היוו אבן דרך לפילוסופיה המודרנית של ימינו.
אז האם מדובר באחד מגדולי הפילוסופים היהודים בכל הזמנים או שמא ביהודי המושמץ והמוחרם ביותר בהיסטוריה של העם היהודי? קראו: 
