ביקורת שירה

״מהם סימני החיים של המילה, וכיצד נמדדים חייה?״ מיכל זכריה על ״המוח רחב משמַים״, קובץ שירי אמילי דיקנסון בתרגום שמעון זנדבנק

"כוחו חובק־הכול של הטבע, היותו מתמשך ונפרש הרבה מעבר למשך חייו של אדם, מאפשר להיעזר בו לא רק כבצינור אל העבר, אלא גם כבערוץ של השפעה על העתיד". מרב פיטון על ספר הביכורים של ענבל קליינר, "בסבך קנים ופטל"

"האסופה מאגדת, לראשונה, את מיטב השירה הלסבית העברית של העשורים האחרונים, ועומדת במשימה המורכבת של מיפוי מסורת שירית נעלמה ברגישות ובנדיבות." מיתר מורן על "אַתְּ כל הרצון", מבחר שירה לסבית עכשווית

"מעולם לא נתקלתי בעיצוב כה מרחיק לכת בעקירת הזמן מעצם מהותו, בפתיחת מרחב כה עתיר בו־זמניוּת". צביה ליטבסקי על ספרו החדש של יונתן ברג, "אור וזמן"

"דריגס פונה אל אשת לוט, שבחרה, הביטה אחור במתיה ונהפכה במדבר לנציב מלח, להבדיל מאמה, שלא בחרה ונידונה לכף הקלע, ואין בה מנוח לא בין החיים ולא בין המתים." חגית חוף על ספר השירה "סביונים" מאת יהודית דריגס

"פוגל שולטת בארגז הכלים הפואטי הבנוי מחומרים שונים ונדמה שהיא מציירת שירה באמצעות העמדת הצורה והחומר לא פחות מבאמצעות המשפט והמילים." מאיה ויינברג על הספר "הנשמה שיש לחומרים" מאת המשוררת היידית דבורה פוגל

"הרחם, שנקרא בלשון חז"ל בית, הוא המקום הראשון שחדל להכיל ולהגן, ומרגע שהאדם מושלך מרחם אמו לעולם הוא כבר בחזקת גולֶה שאינו יכול לשוב למקומו." דעאל רודריגז גארסיה על ספר הביכורים של דביר שרעבי, "זמן עזיבת הרחם"