"האצבע המדפדפת בספר היא שסובבת על פני גלובוס, מאתרת פצעים על פניו." מרב פיטון על "היער שבָּדִינוּ" מאת טל ניצן
ביקורת שירה | הצופָה, הדמות, הבמאית
"תמונות המחזה הקצר מתעקשות שלא להיקשר לסיפור עקבי, שלם. את מקומו של העיסוק התמטי, המרוכז, תפסה חירותו של המעשה הביוגרפי־תיאטרלי." איתן דקל על "מחזה קצר" מאת שי שניידר־אילת
ביקורת שירה | להתנער מן הכתיבה הדלה
"תנועתו של רביצקי מן השירה המדוברת אל השיר הכתוב נושאת עימה קשב ייחודי לצליליה של העברית ולהקשרה המוזיקלי. זוהי ירושתו הבולטת מן השיר המדובר, והיא מקשרת כמאפיין פואטי מרכזי בין אגפיו השונים של הספר." אורי שגב על "עֹל הַלּוּ" מאת רואי רביצקי
ביקורת שירה | הווה והוויה
מאיה ויינברג מתחקה אחר התדר הדק בספרו של גיא סער רוסו "שהעולם פתאומי"
ביקורת שירה | עד סדיקת הגוף
"בתוך רגעי סגירת המעגלים החשמליים נוצרת שירה. אוצרת בתוכה את העדות. לוכדת את הנפילה. והופכת אותה למעוף." טליה סיידל כהן על ספרה של נעמי חשמונאי "בסוד חשמל"
ביקורת שירה | הקוראת המלכותית
"כך מוצאת את עצמה הקוראת קרובה אל הטקסט מתוכו." עשהאל פלד קוראת בספר "התמנון השבע" מאת שני פוקר
ביקורת שירה מתורגמת | התגלמות של אלימות
"בחירתה של פורשה לתת קול למושתק, לבזוי, להשיב חיים לעצמות יבשות, להטיל ספק בַּהערצה לַמשיגים מעמד באמצעות כוח, יש בה מעשה של התרעה, של הרתעה, של התנגדות." מרב פיטון על "בשעה הכי רחוקה מאלוהים" מאת קרוֹלִין פוֹרְשֶׁה
ביקורת שירה | מיתר מתוח המוליד את שפת השירה
"שתי שפות לאבל: שפת העיניים הפקוחות ושפת העיניים העצומות" עינת יקיר על "עם בוא הבוקר | שמות העצים" מאת שרון אס
ביקורת שירה | מה חסר כשהכול מלא?
"דיבור שירי קצוב ופרוזאי, שנדמה כמו שיטפון שגורף ממעמקים שברים של תורות חסידיות." רתם פרגר וגנר על "בחוץ שקט" מאת יעל סטטמן
ביקורת שירה | פתח לפיוס
"המעבר למרחב הזיכרון אכן מביא לוויתור על החומריות המיידית של שירת שבתאי המוקדמת, אך הוויתור הזה מאפשר גם להניח למטענים של עוינות שהתלוו לאירועים בעבר." שי פורסטנברג על "רקוויאם" מאת אהרן שבתאי
