ימי בין המצרים המכונים גם "שלושת השבועות", מציינים את הסבל והמצוקה שחש העם היהודי בשל הגלות שגלה עם ישראל ובשל חורבן בית המקדש הראשון והשני. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות. הביטוי בין המצרים מופיע במגילת איכה פרק א' פסוק ג' "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". ימים אלו מתחילים בי"ז בתמוז, היום בו הובקעה חומת ירושלים, ומגיעים לשיאם ב
תשעה באב.
ימי בין המצרים מחולקים לארבעה חלקים:
מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב.
מראש חודש אב עד שבוע שחל בו תשעה באב.
משבוע שחל בו תשעה באב עד תשעה באב.
תשעה באב.
מנהגי ימי בין המצרים
מנהגי האבלות ב"בין המצרים" השתרשו באופן שונה בין העדות, הם מחמירים בתשעת הימים שמתחילים בראש חודש אב, מחמירים עוד יותר בשבוע שבו חל תשעה באב ומגיעים לשיאם בתשעה באב. בין מנהגי האבלות: איסור על חתונה, איסור על תספורת, איסור על שמיעת מוזיקה, איסור לומר ברכת שהחיינו ועוד. יש הנוהגים לא לצאת לטיולים או ללכת לים בבין המצרים כדי להימנע מתענוג וכדי להימנע מדברים שעלולים להוות סכנה, שכן ימים אלו מועדים לפורענות. כדי לציין את אופיים של הימים הללו קוראים בשלוש השבתות שבין המצרים הפטרות מתוך ספרי ישעיהו וירמיהו, העוסקות בפורענות, בחורבן המקדש וב
ירושלים. בשבע השבתות לאחר תשעה באב קוראים הפטרות של נחמה. בחסידויות שונות נהוג לסיים מסכות בתשעת הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב כדי להוסיף שמחה באופן המותר וכדי להרבות באהבת חינם כנגד שנאת חינם שבגללה חרב המקדש.
