אתרוג

אתרוג הוא פרי ממשפחת פירות ההדר, אחד מארבעת המינים שעימם מקיימים את מצוות חג הסוכות. האתרוג הארץ ישראלי הוא צהוב בעת בשלותו, בעל צורה מוארכת, ועם פיטם בקודקודו, שריד לעמוד העלי של הצמח. קליפת האתרוג, שהיא עבה ומחוספסת, מכילה בלוטות של שמנים אתריים ולכן היא ריחנית. חלקו האמצעי של הפרי (ללא הזרעים) הוא בעל מרקם רך, עסיסי ומתיקות מעודנת.

מבין ארבעת המינים, האתרוג הוא זה אשר יש לו טעם וריח, ולכן הוא מסמל בסוכה את אותו חלק בעם ישראל שיש בו גם תורה (טעם) וגם מעשים טובים (ריח). במשך חג הסוכות האתרוג נשמר בקפדנות, לרוב בקופסה מיוחדת ומהודרת, כדי שלא ייפגם. אתרוג נפסל במידה ומראהו פגום, או במידה והפיטם שלו נשר בעת הקטיף.

עץ האתרוג הוא קטן למראה. שיא פריחתו בחודשי האביב, אז גם נעשה הקטיף, כשפרי האתרוג נשמר בקירור עד חגי תשרי. בדרך כלל האתרוג אינו משמש למאכל, אם כי יש הנוהגים להכין ריבה מקליפות אתרוגים. עוד הוא נודע בסגולות רפואיות שונות, כגון חיטוי, חיזוק מערכת העיכול, והקלה על בחילות.

מוצא האתרוג מדרום מזרח אסיה. לראשונה גילו חוקרים עצי אתרוגי בר בשנת 1850, בכפר הודי למרגלות ההימלאיה. ישנם חוקרים הטוענים שהאתרוג היה בארץ ישראל בתקופת המקרא, ואף הוזכר בתנ"ך בשם "פרי עץ הדר". חוקרים אחרים סבורים כי מועד הגעתו ארצה היה מאוחר יותר, כאשר זכה לטיפול חקלאי מסור, הנדרש באזורנו לשם גדילתו. כיום אזורי הגידול העיקריים של האתרוג הם ישראל, איטליה, מרוקו, כרתים, קורסיקה ופורטו ריקו.

הציצו בכתב יד מהמאה ה-15 שעוסק בבעיה אקטואלית לסוכות – השנה היא 1416 ולא ניתן להשיג אפילו אתרוג אחד.