אפרים קישון

אפרים קישון היה סופר, כותב, יוצר, במאי וסאטיריקן מוכר ומצליח הן בישראל והן מעבר לים. קישון כתב רשימה ארוכה של ספרים, מחזות ומערכונים ויצר סרטים הנחשבים לקלאסיקות.

בכתיבתו התמקד קישון בנושאים כמו סאטירה על הממסד והביורוקרטיה, ולצד זה כתב גם על הווי משפחתי מלא הומור. סגנון הכתיבה שלו בעיקר סאטירי והומוריסטי, עם דמויות מוגזמות שמסייעות בהעברת סיטואציות מגוחכות. קישון אמנם למד את השפה העברית על בוריה רק בבגרותו לאחר שעלה ארצה, אך עם זאת שלט בה היטב ושילב בכתיבתו מטבעות לשון שנונים שהגה בעברית.

הוא זכה במגוון פרסים במהלך שנות פעילותו: חתן פרס ישראל על תרומה לחברה, פרס סוקולוב, כינור דוד, פרס ביאליק ועוד פרסים בהם זכה בישראל. סרטים שיצר היו מועמדים לאוסקר, ובנוסף זכה בגלובוס הזהב עם סרטיו "סלאח שבתי" ו"השוטר אזולאי".

יצירתו

כשרון הכתיבה של קישון ניכר כבר מגיל צעיר בהיותו בתיכון בהונגריה, ארץ לידתו. עם סיום לימודיו באוניברסיטה החל לפרסם מאמרים הומוריסטיים בשבועונים הונגריים. לאחר עלייתו ארצה (ב-1949), תוך שלמד עברית, החל לפרסם טורים בעיתונים ישראליים כמו "דבר" ו"מעריב" (שם כתב טור משך 30 שנה).

ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו" יצא בארץ ב-1951 לאחר שתורגם מהונגרית. ספרים נוספים שכתב: "אלף גדיא וגדיא", "באחד האמשים: הומורסקות", "הוא והיא", "שמיניות באוויר", "סליחה שניצחנו", "גומזים גומזים", "פרטאצ'יה אהובתי", "ספר משפחתי". "שעיר, לעזאזל" ועוד ספרים רבים. הוא גם כתב מספר ספרי ילדים.

קישון כתב גם מחזות שהוצגו בין היתר בתיאטראות הגדולים בישראל ("הבימה", "הקאמרי" ועוד), וגם בבמות גדולות בברודווי ובאירופה: "שמו הולך לפניו", "שחור על גבי לבן", "אף מילה למורגנשטרן", "תוציא את השטקר, המים רותחים", "הו הו יוליה", "פתוח לרגל שיפוצים", ועוד.

בשנות ה-60' החל ליצור סרטים שהפכו לקלאסיקות וזכו להצלחה בארץ ומעבר לים. ברשימת סרטיו: "סאלח שבתי" – על יחסה הטעון שיפור של החברה לעולים החדשים, "ארבינקא", "תעלת בלאומילך" – הסיפור הידוע של חולה שברח ממוסד סגור והחל לחפור תעלה ברחוב אלנבי בתל אביב ברעש גדול, "השוטר אזולאי" – הסרט הידוע על השוטר התם והנוגע ללב בכיכובו של שייקה אופיר ו"השועל בלול התרנגולות".

קישון אף כתב מספר מערכונים מפורסמים לשלישיית "הגשש החיוור", בהם "אופסייד סטורי", "המוסך" ו"קסיוס קליי נגד חלפון".

ב-1995 שודרה בטלוויזיה הסדרה "ייסורי אפרים" שהתבססה על הספר "סיפור משפחתי" בו תיאר את ההווי המשפחתי בביתו בהומור ובהגזמה.

קישון, שהביורוקרטיה הייתה בין הנושאים הבולטים שהעביר עליה ביקורת בכתיבתו הסאטירית, יצר את משחק הקופסה "חבילה הגיעה", המציג את המסע הביורוקרטי המפרך והאישורים שצריך להשיג כדי להגיע לנקודת הסיום.

חיים אישיים

הוא נולד בשם פרנץ הופמן ב-1924 בבודפשט, הונגריה. בתקופת מלחמת העולם השנייה נשלח למחנה עבודה, אך הצליח לחמוק משם תוך זמן קצר, ואף ניצל מצעדת מוות. משפחתו הגרעינית ניצלה בשואה, אך ישנם קרובים ממשפחתו המורחבת שלא שרדו.

בשנת 1949 עלה לישראל ואת השם אפרים קישון קיבל בהגיעו, מפקיד הסוכנות. אשתו הראשונה היא חוה, אם בנו רפי, וטרינר. מאשתו השנייה שרה נולדו ילדיו עמיר ורננה. קישון היה ברוך כישרונות ואמן רב תחומי. בנוסף לעיסוק הנרחב בכתיבה גם צייר וגם היה שחמטאי מצטיין.

בשנים האחרונות לחייו חי בקו ישראל-שוויץ. הוא נפטר ב-2005 בשוויץ בגיל 80, ונקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

קראו איך נולד הסרט "תעלת בלאומילך" וגם, מה הבעיה עם מרק חם?