אהוד מנור

"את עדינה ואת נשברת בקלות" – האם עתידה של הדמוקרטיה לוט בערפל?

בעקבות דמותה של אופליה בשירה העברית

מה שנתפס בעינינו ובאוזנינו כשיר שמח כל כך, הוא בעצם שיר מאוד עצוב. חלק מהיושבים במרפסת כבר אינם בחיים, וכל שנותר הם הזיכרונות. אז איך הפך השיר העצוב לאופטימי, כשגם בגרמניה, אמריקה ויפן שרים אותו בחיוך גדול?