באיטליה של המאה ה-17 עברה הכתובה שינוי: ממסמך משפטי יבש, היא הפכה ליצירת אומנות שנותנת מקום גם לרומנטיקה
גם לאמנים גדולים יש רגע של הולדת. לדוד רובינגר, הצלם שליווה במצלמתו את מדינת ישראל מרגעי הקמתה ואחראי על כמה מתמונותיה הבלתי נשכחות, התערבב הרגע הזה במערכת יחסים פריזאית וסוערת
"ראיתי צעיר כבן 22-20. קומתו בינונית, אבעבועות בפניו, פוזל קצת, אבל בכל זאת בעל מראה נעים למדי ושערותיו חומות-בהירות": על ביאליק ומאניה ועל אחד משירי האהבה הגדולים של כל הזמנים
"אנו, צופי המופע, מתבוננים מלמטה, ממושבינו הבטוחים, בהתגרות המלגלגת, הבוטה, של הלוליינית המרחפת על חוד חייה ומותה". צביה ליטבסקי על ספר שיריה של דראפקין, "ונשיקתי תהיה רוצחת"
הצטרפו אל חיים נחמן ביאליק למסע אל נבכי השיר "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ"
"בסרטו של יאיר קדר, 'לאה גולדברג בחמישה בתים', אמרה נורית זרחי על התפישה העצמית הזו של לאה גולדברג: 'מה, בכל העולם כולו אין אישה יותר מכוערת מלאה גולדברג?! זה לא יכול להיות!'. אני תוהה אם כרמי היה מסוגל לתובנה כזו, עם כל גאונותו ורגישותו". לאה פילובסקי במסע פואטי בעקבות ט. כרמי
וְֹלֹא עוֹד עָלוּ אֶל הַחוֹף / אוֹהֲבֵי-מְצוּלוֹת-הַיָּם. / יֵלֶא הַפֶּה מִסַּפֵּר /מָה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.