"הוא אינו מצליח להימנע מעצם התנועה הדיאלקטית בין הטבעי לאנושי, מהרצוא ושוב ביניהם. הוא משתוקק להתאחד עם הטבע אך בד בבד הופך אותו לראי נפשו האנושית". אורית נוימאיר פוטשניק על "תפוס מקום לגשם" מאת שחר־מריו מרדכי
"אפשר להפליג ולומר ש'לוליטה' הוא רומן ריאליסטי, שעיקרו הוא התכחשות לריאליה ולמכלול התוצאות הקשות הנובעות מתוכה". מסה מאת צביה ליטבסקי, לרגל יום הולדתו ה־120 של ולדימיר נבוקוב שחל החודש
"הגם שלא יכולתי להבחין בתנועה כלשהי באישוניה, ואף שלא ניכרה ולו תזוזה קלה בעפעפיה, עיניה התרחבו ומבטה היה נעוץ בי ללא ניע. העיניים היו מבוהלות, והבהלה התחלפה בזעם, והזעם התחלף בתחנונים, והתחנונים התחלפו בבושה."
בתו הישראלית של ראסל הובן מספרת על אבא קרוב־רחוק, מעריציו תולים ציטוטים מספריו ברחבי העולם, והמו"לית רנה ורבין מגלה מדוע הימרה עליו. מבט על מחבר "יומן צבים", ספר הסתיו של המוסך
מבחר תרגומים מגיליונות המוסך, לכבוד יום התרגום הבינלאומי שחל השבוע (30.9)
במלאות 30 שנה לפטירתה אנחנו מביאים את סיפורה ומיצירותיה של אחת המשוררות המרתקות ביותר בעולם היידיש
הַיַּלְדָּה בְּבֵית הָאֶבֶן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֵיךְ הַתִּקְרָה מִתְרַחֶקֶת / כָּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר / זוֹ טָעוּת, אָמְרָה הָאֵם. / אֲבָל הַתִּקְרָה עָפָה.
"והאדם התיישב על הסלע, ותמך ראשו בכפו, והביט אל השממה. הוא הביט מטה אל הצמחייה הנמוכה, חסרת השקט, ומעלה אל העצים הגבוהים הקדמוניים, ועוד מעלה אל הרקיע המרשרש, ואל ירח הארגמן."