"נפשו של הדובר יוצאת אל המרחב המיסטי, אל ההתמזגות, אך הוא אינו שומט עצמו לתוכה כי אם נותר בנקודת הבלימה, שאפשר להבין אותה גם כנקודת הבלי־מה, נקודת חוסר המשמעות"
אדון המשוררים אבות ישורון
הבמאי והמשורר עמיחי חסון עם 6 הערות על יצירת סרטו "ישורון: 6 פרקי אבות" לקראת ההקרנה בפסטיבל "דוקו.טקסט." הקרוב בספרייה הלאומית
מיוחד לסוכות: בתים ספרותיים לחג בלי קורת גג
הַיַּלְדָּה בְּבֵית הָאֶבֶן הִבִּיטָה לְמַעְלָה וְרָאֲתָה אֵיךְ הַתִּקְרָה מִתְרַחֶקֶת / כָּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר / זוֹ טָעוּת, אָמְרָה הָאֵם. / אֲבָל הַתִּקְרָה עָפָה.
כיצד נעשה אדם אבות ישורון?
יום אחד אחי הצעיר החזיק בול של ה"קרן הקיימת לישראל". בחשאי בלילה לקחתיו אני. בבוקר החזירו אליו. בחושך בלילה לקחתיו אני. ולקחנו והחזרנו ולקחנו והחזרנו פעמים הרבה ולא אמרנו דבר.
יום אחד עליתי לארץ-ישראל. הבול נשאר אצל אחי. השיר נשאר שם.
"הַכֹּל מוּל כֹּתֶל מַעֲרָבִי": אבות ישורון כותב על ירושלים
ב-23 בדצמבר 1970, יצא אבות ישורון לסיור בירושלים וביקר בכותל המערבי. את מה שחש שם וראה שם הוא כתב בשיר. הנה כתב היד המקורי:
חשיפה: השיר הגנוז שכתב אבות ישורון לזכרה של אסתר ראב
"כמו את אם החיטה מצא אהרונסון בזכרון יעקב / כן את אסתר ראב מצאה סבתא של המושבות. / מהשיר הקדום, שירת דבורה, שריקות העדרים, / הגיע השרקרק עד אוזני פתח תקווה."