על מה אנחנו חושבים כשאנחנו חושבים על ט"ו בשבט? יש שחושבים על אילנות, יש שנזכרים בנטיעות שנטעו, בעציצים שחולקו בבית-הספר, בפירות היבשים שאכלו עם המשפחה. מעטים חושבים על משיח השקר שבתי צבי, וחבל. בכל זאת, בזכות מאמיניו האדוקים ביותר הפך החג למשמעותי כל כך.
בדומה לחג החנוכה, גם לט"ו בשבט לא נמצא כל אזכור במקרא. הפעם הראשונה שבה אנו נתקלים במועד הזה כמועד נפרד וחגיגי הוא במשנה, שבה מתואר ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן". שם נקבע שמתאריך זה הפירות שייכים לשנה החדשה; קביעה חשובה למצוות הקשורות בארץ, כגון ביכורים או מעשר.
יהדות אשכנז הייתה זו ששימרה את המועד הזניח יחסית, בייחוד מאז גלות עם ישראל מארצו. שלוש מצוות נקשרו במועד זה: לא לומר תחנון, לא לגזור תענית ולהרבות באכילת פירות.
את הרעיון של "סדר ט"ו בשבט" – אירוע המאגד בו את כל המרכיבים המוכרים לנו: קריאה בספרי קודש, אכילת פירות יבשים ושתיית יין לשוכרה, חידשו מקובלי צפת במאה ה-16. החידוש הזה זכה ליותר מהרמת גבה אחת.
כמאתיים שנה נשמר ט"ו בשבט בתור אירוע קבלי אזוטרי, סודי למחצה. לקהילות ישראל שמחוץ לארץ נפוץ ט"ו בשבט עם פרסום החיבור "חמדת ימים" בשנת 1731. "חמדת ימים" הוא ספר הלכות המבוסס על ספר הזוהר. אחת ההלכות החדשניות בספר היא טקס מיוחד לט"ו בשבט שבמסגרתו מברכים, אוכלים שלושים סוגי פירות מארץ ישראל ולומדים תורה. מטרת הטקס? תיקון חטאינו בעולם, ובייחוד החטא הקדמון – אכילת פרי עץ הדעת.
זהו ספר מסתורי מעט שנחשב בעיני רבים כספר שבתאי, המדגיש את חשיבותו של הסדר. השבתאים היו עדת מאמיניו של שבתי צבי, היהודי שהכריז על עצמו בשנת 1666 כמשיח וסחף – לפחות לכמה חודשים – את מרבית עם ישראל. משהתאסלם בהוראת הסולטן העות'מאני (כשהחלופה הייתה הוצאה להורג) הוכרז שבתי צבי כמשיח שקר. מאמיניו הנאמנים ביותר המשיכו להאמין במשיחיותו גם מאות בשנים לאחר מותו של האיש.
בשנת 1762 הודפסה מהדורה מקוצרת של הספר, הפעם בשם "פרי עץ הדר". גרסה זו נוגעת רק לחלקים הקשורים לט"ו בשבט. הצלחתה הייתה אדירה ובתוך זמן קצר, נערכו סדרי ט"ו בשבט בקהילות יהודיות רבות; מארצות הבלקן, דרך איטליה וצפון אפריקה, ועד ליהדות איראן והמזרח.
כתב היד המוצג כאן בכתבה הוא כתב היד של "חמדת ימים" – מקורו בעיר צחאר, היום בעומאן. הוא נכתב ב-1805 ומופיע ככרך השני מתוך שלושה כרכים הכוללים קריאות ותפילות מיוחדות לימי ה"שובבים" (פרשות השבוע "שמות", "וארא", "בא", "בשלח", "יתרו", ו"משפטים" – תקופת סוף החורף וראשית האביב). הכרך שלפנינו מושקע הרבה יותר מהכרכים האחרים, ואיורי הפרחים, פירות ארץ ישראל וצמחי האביב משקפים את אהבתו של מזמין הספר לאירוע ולמנהגיו.
מתי נעשה ט"ו בשבט החג המוכר לנו? החידוש הסופי יצטרך לחכות לציונות, וזה כבר נושא לכתבה אחרת.
כתבות נוספות
הכירו את ההגדה הציונית הירוקה החדשה לט"ו בשבט!
