איך הגיע מגן דוד לכתר של המלכה הענקית של טונגה?

מה עושה מגן-דוד נוצץ במרכז כתרה של מלכת ממלכת איים באוקיינוס השקט? ולמה הוא חלק מסמל המדינה? מה הקשר למלכת שבא ולברית המילה? מסע חובק עולם בעקבות כוכב עם שישה קודקודים

עמית נאור
12.04.2022
1
המלכה סאלוטה טופו השלישית מטונגה

בצדו הדרומי-מערבי של האוקיינוס השקט שוכנת ממלכת איים קטנה, שמוכרת לנו בשם טונגה. בשנת 2022 היא עלתה מעט לכותרות משום שבתוך זמן קצר חוותה התפרצות של הר געש תת-ימי בסמוך לחופיה, שהובילה בתורה לגלי צונאמי ענקיים שזרעו הרס רב; ואז רעידת אדמה חזקה שהכתה במקום פחות משבועיים לאחר מכן. כמו שקורה לפעמים במקרים כאלה, כשארץ רחוקה רחוקה מאוד פתאום מופיעה בחדשות, הסקרנות לגביה מתעוררת, ומתבקש לנסות ולגלות עליה עוד פרטים.

1
העיר ניאפו, טונגה. מתוך ויקימדיה

מה כבר אנחנו יודעים על טונגה? שהיא מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט, שבכל אולימפיאדה מגיע נושא הדגל שלה למצעד הפתיחה לבוש רק בחצאית קש ומרוח בשמן, ושהסרט "מואנה" של דיסני מתרחש שם באזור המשוער. איי טונגה – יש כ-150 כאלה –  ידועים לעיתים בשם "איי הידידות", השם שנתן למקום רב-החובל ג'יימס קוק. קוק בחר בשם זה לאחר שהתקבל באיים בסבר פנים יפות, לכאורה, משום שספינתו עגנה שם בזמן פסטיבל מקומי גדול. בני המקום הם חלק מהעמים הפולינזיים, שמתפרשים על פני האוקיינוס השקט, העצום בגודלו, מפיג'י ועד הוואי. לכאורה, התרבות הפולינזית היא תרבות שונה ורחוקה מזו היהודית והישראלית, תרבות שבה קיימים חצאי אלים וסיפורי עם עוסקים בבריאתם של אגוזי קוקוס. לכן, הופתעתי מאוד שזמן קצר אחרי שהתחלתי לחפש מידע על הממלכה הרחוקה הזו, גיליתי סמל מאוד מוכר.

המלכה סָלוטֶה טוֹפּוּ השלישית עלתה על כס המלוכה בשנת 1918 ושלטה בטונגה עד מותה ב-1965. כהונתה, בת 47 השנים, היא הארוכה ביותר מבין כל המלכים והמלכות של טונגה בהיסטוריה. אפשר לומר שהיא כמו "המלכה אליזבת" שלהם. שלא כמו אליזבת השנייה מבריטניה, סלוטה הייתה ידועה בגובהה – 1.91 – שגם הפך אותה לשם דבר בעולם ונתן לעיתוני העולם את הזכות להשתמש בכינוי "המלכה הענקית".

1
על המלכה סאלוטה מטונגה. מתוך "דבר", 27 במרץ 1932

ידיעה בעיתון הביאה את שמעה עד לישראל הרחוקה בשנת 1953  מסופר שכאשר הופיעה להכתרת המלכה אליזבת השנייה בלונדון, סיפרה שסבתה נכחה בהכתרת המלכה ויקטוריה, ועל אף גשם שוטף סירבה לסגור את גג הכרכרה בה נסעה במהלך מסע ההכתרה. כך סבבה ברחובות לונדון נוטפת מים ונופפה מחייכת לקהל צפה בתהלוכה. לא נוכל לסיים את הפרק הזה בחייה ללא הסיפור הבא: בביקורה אז בממלכה נשאלה על ידי העיתונאים מאין מבטאה האנגלי היפה. המלכה סלוטה חייכה וענתה: "מה הפלא? הלא בעורקיי זורם דם אנגלי, שהרי סבא שלי זלל בשעתו שני מיסיונרים אנגלים שהגיעו להפיץ באי שלנו את האמונה הנוצרית".

סלוטה טופו השלישית חיה במאה ה-20, ועל כן קיים תיעוד מצולם שלה. באחד מדיוקנותיה, רשמי למראה, היא מופיעה בשמלה לבנה, על חזה סרט, והיא עטויה בגלימת פרווה מלכותית כמיטב המסורת האירופית דווקא. אבל הפרט המפתיע ביותר מופיע על ראשה. בתמונה הזו היא חובשת כתר מיוחד עם סמל עתיק, אך כזה שלרוב אינו מקושר לאיי האוקיינוס השקט. מעל פניה הנעימות, במרכז הכתר הנוצץ, משובץ דווקא מגן דוד – או כוכב בעל שישה קודקודים.

1
המלכה סאלוטה טופו השלישית עם כתר מגן דוד. מתוך ויקימדיה

איך הגיע הסמל שאנחנו מכירים, זה שלכאורה מסמל את היהודים, אל מדינה בפולינזיה, ועוד כזאת שידועה מאז המאה ה-19 כמדינה נוצרית אדוקה? זה מה שניסינו לברר. מתברר שהכוכב בעל ששת הקודקודים מופיע גם בסמל המדינה של טונגה ואפילו פעמיים. מגן דוד לבן וגדול במרכז הסמל, ועליו צלב אדום, מסמל את האומה. עוד שלושה מגני דוד קטנים בצד שמאל למעלה, מסמלים את שלוש קבוצות האיים המרכזיות שמרכיבות את הממלכה, או לפי דעות אחרות את שלוש השושלות המלכותיות שבית המלוכה הנוכחי הוא ענף שלהן. אותו עיצוב מופיע גם על הדגל המלכותי של טונגה. יתרה מכך, מגיני דוד הופיעו מדי פעם על בולים שהונפקו בממלכה, ועל מטבעות שהוטבעו בה.

1
סמל טונגה. מגן דוד גדול במרכז ועוד שלושה קטנים מצד שמאל למעלה. מתוך ויקימדיה

מדוע משתמשים תושבי טונגה דווקא בסמל הזה? מיד רציתי לנסות ולגלות, אך מתברר שבישראל אין היסטוריונים רבים שחוקרים את ההיסטוריה והתרבות של איי האוקיינוס השקט. ניסיתי כיוון אחר – השאלה שלי הוברקה עד לשגריר ישראל בניו זילנד שאחראי גם על טונגה וגם ביקר באיים באותה עת. אבל גם כששאל את בני שיחו במקום לא הצליח לקבל תשובה מדויקת.

למען האמת, כוכב מלא בעל שישה קודקודים מופיע בסמלים רבים, ואינו קשור דווקא למגן-דוד שמזוהה עם היהדות. כידוע, גם המגן-דוד עצמו, זה המורכב משני משולשים כמו על דגל ישראל, הוא סמל שהיה ידוע בתרבויות המזרח מזה אלפי שנים ואומץ על ידי היהודים רק בשלב מאוחר יחסית. ההיסטוריון איאן קמפבל, שחקר את ההיסטוריה של טונגה, ידע לספר לי שאת סמל המדינה שהוזכר לעיל עיצב הכומר שירלי בייקר, מיסיונר נוצרי ששהה בממלכת טונגה במשך כשלושים שנים בסוף המאה ה-19. במקורות אחרים נטען שאת הסמל עיצב נסיך מקומי. בכל מקרה, הסמלים שמופיעים בו הם בבירור מערביים, ומקורם קרוב לוודאי בהשפעת גורמים חיצוניים, כנראה מיסיונרים נוצרים.

1
הכנסייה החופשית של טונגה, בעיר הבירה. בחלון המרכזי ניתן להבחין במגן דוד. מתוך ויקימדיה

ונראה שהסיפור לא נגמר בסמל המדינה. על חלון הכנסייה המלכותית בבירת טונגה מופיע גם כן מגן דוד גדול והפסגה הגבוהה ביותר בטונגה נקראת "הר ציון". מסתבר שאותם מיסיונרים הביאו איתם כנראה גם סיפורים נוספים שקשרו בין אנשי טונגה לבין עמי המזרח הקרוב הקדמוניים, וניסו אולי ליצור חיבור רגשי בין תושבי טונגה לבין סיפורי התנ"ך.

כומר אנגלי בשם ג'יימס מולטון שימש ראש הכנסייה בטונגה וכתב בתחילת המאה ה-20 מאמר בו טען שמקורם של אנשי טונגה במפרץ הפרסי. על פי ההיסטוריונית ד"ר פאולה לאטו, בת טונגה, מולטון חיבר טקסט נוסף ובו הטענה המעניינת שמלך ממלכת שְבָא ונתיניו התיישבו בטונגה, בהוואי, בניו זילנד, בטהיטי ובסמואה. על פי ההערכות, ממלכת שבא שכנה דווקא באזור מפרץ עדן – בתימן או באתיופיה. אולם המיסיונרים שהגיעו לאיי טונגה טיילו כנראה "עם התנ"ך ביד", ואת הטענה הלא מאוד סבירה לחיבור בין טונגה לממלכת שבא ביססו על מזמור תהילים ע"ב, פסוק 10 בו נכתב: "מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים, מִנְחָה יָשִׁיבוּ; מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא, אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ". החיבור בין האיים המוזכרים בפסוק לבין מלכי שבא וסבא עורר ככל הנראה את דמיונם של אנשי הדת הנוצרים.

התיאולוג בן המקום ד"ר מא'אפוּ פּאלוּ הרחיב מעט את הסיפור. לטענתו הפסוק מתהילים עוסק במתנות שיעניקו אותם מלכים למשיח. "אלה תכונות שמאפיינות טונגאים בכל מקום. הם ידועים בנדיבות שלהם", הוא אומר על תושבי האיים שקיבלו את השם "איי הידידות", כזכור. "על פי התיאוריה הזאת, בנה של מלכת שבא נטש את כס המלכות והחליט לנווט אל מעבר לים התיכון, וכך הגיע בסופו של דבר אל טונגה", הוא מספר.

1
מלכת שבא. מתוך אוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן, הספרייה הלאומית

פאלו מגלה שהמיסיונרים מצאו עוד קווי דמיון בין סיפורי התנ"ך למציאות שפגשו בטונגה. "בספר מלכים א' פרק כ"ב מסופר על כמה מנהגים פגאניים, והם דומים לפולחן שהיה לנו בטונגה לפני שהופצה פה הנצרות במאה ה-19. מעבר לזה, עוד מימי קדם נהגו למול גברים בטונגה. האמונה הייתה שאותו נסיך שְבאי שהתחיל את ההתיישבות בטונגה – לכאורה – הביא את המנהגים האלה לכאן". על מנהג ברית המילה שנפוץ באיים פאלו מוסיף פאלו שלמרבה העניין דווקא גופם של מלכי טונגה נחשב לקדוש כל כך עד שהם היו הגברים היחידים בממלכה שלא נימולו.

ברור לכל שסיפורים אלו הגיעו כולם, יחד עם סמל המגן-דוד, ממיסיונרים נוצרים נלהבים שביקשו לחבר את התושבים המקומיים לסיפורי התנ"ך ודרכם לנצרות – שאכן אומצה בהתלהבות במדינת האיים. יחד איתה אימצו כנראה הטונגאים את הקישור לעם העברי העתיק, למגן-דוד ולשם ציון. כאן המקום להזכיר, שמלבד הקשרים המסתוריים לסמלים בעלי שיוך מקראי יש בטונגה ובפולינזיה בכללה גם מסורות עתיקות מקומיות מסקרנות, עם פנתאון אלים רחב ומיתוסים רבים שלא עסקנו בהם כאן כלל. 

ומה בדבר הכתר היפה של המלכה סאלוטה? נותרו לנו עדיין שאלות רבות שלא הצלחנו לקבל עליהן תשובה. לא הצלחנו למצוא אזכור נוסף של הכתר שהופיע בתמונה. לא הצלחנו לגלות מתי נוצר, היכן נוצר ועבור מי. לא הצלחנו לברר האם מלכים נוספים עשו בו שימוש מאז והיכן הוא נמצא היום. ייתכן שישנם גם עוד סיפורים תיאולוגיים אחרים מהסוג הזה שקושרים לכאורה בין אנשי טונגה לבין העבר המקראי, ואולי תוכלו גם אתם לשפוך אור על חוטים נוספים שנמתחים מהמזרח התיכון אל האוקיינוס השקט.

אם תרצו להוסיף על האמור בכתבה, לתקן, להעיר או להאיר, תוכלו לעשות זאת כאן בתגובות, בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם.

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation