"Yfue en dias de Ahasueros d reynan desde India vhasta Ethiopia"
מצלצל לכם מוכר? לא?
"ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש מהולך מהודו ועד כוש"
ועכשיו?
מגילת אסתר, שהפסוק המובא לעיל הוא הפסוק הפותח אותה, כתובה בעברית מקראית ("לשון הקודש") בתיבול מספר מילים ושמות ממקורות פרסיים. עבור דוברי עברית, הבנת מהלך הסיפור כשהוא נקרא בחג הפורים בבית הכנסת היא משהו טריוויאלי. זו כמעט שפת היום יום שלנו.
אך מה יעשו אלו שלא יודעים עברית?
המשנה בתחילת פרק שני של מסכת מגילה מתירה למי שלא יודע עברית (לשון הקודש), לקרוא את המגילה גם בלועזית דהיינו בשפה המדוברת המקומית:
"אבל קורין אותה ללועזות (לדוברי שפות לועזיות) בלעז. והלועז (דובר לועזית) ששמע אשורית (את המגילה נקראת בעברית) יצא."
במקרים נדירים אלה בהם המגילה נקראת בשפות לועזיות, דורשת ההלכה שהמגילה תהיה כתובה על קלף עם שרטוט קווים ולפי כללי הכתיבה הנהוגים במגילת אסתר רגילה. המגילה הלועזית צריכה להיות מגילה כשרה לכל דבר.
למעשה, היום לא מוכרות קהילות שנוהגות כך. אבל מסתבר שבעבר בהחלט היה שימוש במגילות כאלה.
אחד האזכורים לקריאת מגילה כזו הוא ב"שו"ת הריב"ש" (תשובה שפ"ח). זהו ספר שאלות ותשובות בהלכה שכתב הרב יצחק בר ששת המכונה הריב"ש. הריב"ש חי בשנים 1326-1408 וכיהן ברבנות בספרד ובאלג'יר. הוא מספר שכאשר הגיע לעיר סרגוסה ראה שכבר 30 שנה נהוג שם לקרוא את המגילה בספרדית לנשים שלא ידעו את לשון הקודש. הריב"ש חשב שהם אינם נוהגים כראוי. שכן, למרות שהנשים אולי לא יודעות את לשון הקודש, מי שקרא לפניהן את המגילה – ידע בוודאי גם עברית. כדובר שתי השפות נאסר עליו לשמוע קריאה בלועזית, מאחר ולפי ההלכה מי שלא יכול לצאת ידי חובה בשמיעת קריאת מגילה, גם לא יכול להוציא אחרים.
למרות התנגדותו של הרי"בש נשמע מבין השורות בתשובה שכתב כי הקהילה בסרגוסה לא שמעה לדעתו, וקריאת המגילה בספרדית המשיכה כמקודם.
האם השמועות שיש מגילה כזו בספרייה הלאומית נכונות?
לאחרונה פנה אלינו אחד הקוראים בשאלה כזו. הוא קרא על כך בספר מודרני יותר משו"ת הריב"ש המקורי – פירוש בשם "עלי תמר" למסכת מגילה.
הכותב של הספר הזה, הרב יששכר תמר נולד בפולין בשנת 1896 והיגר לישראל ב-1933. בארץ כיהן במשך שנים רבות כרב בתל אביב, וזמן רב הקדיש לכתיבת פירוש מעמיק ומקיף על התלמוד הירושלמי לו קרא "עלי תמר". בפירושו למסכת מגילה הוא מזכיר את דברי הריב"ש, ומוסיף שמגילה כזאת אכן קיימת בספרייה הלאומית בירושלים.
לא לקח זמן רב למצוא אותה באוסף שלנו. אכן מדובר במגילה הכתובה על קלף באותיות לטיניות מהודרות. המגילה גלולה סביב גליל עץ כהה ומורכבת מ-7 יריעות קלף התפורות יחד אחת אחרי השנייה. אורך כל יריעה 24 ס"מ ורוחבה בערך 80 ס"מ. המגילה השלמה עם גליל העץ מגיע לאורך של כ-50 ס"מ.
מגלילת המגילה וקריאה קצרה בה נראה שיש בה הקפדה על הלכות כתיבת מגילה. יש פרשיות פתוחות וסתומות (קטעים שמתחילים בשורה חדשה/המשך השורה), מילים בכתיב חסר ואפילו חלק מהאותיות הלועזיות הן קטנות או גדולות כפי שמופיע במגילה בעברית.
נראה גם שהיא נכתבה עבור קריאה בפורים מאחר והיא פותחת בשלוש הברכות המקובלות -"על מקרא מגילה", "שעשה ניסים" ו"שהחיינו" ומסתיימת בברכת "הרב את ריבנו" הנאמרת לאחר קריאת המגילה.
לצערי איננו יודעים כיצד הגיעה המגילה אל הספרייה אך זה כנראה קרה לקראת סוף שנות ה-50 של המאה הקודמת.
חוץ מהטקסט המקראי וברכות קריאת המגילה, יש במגילה זו גם תיאור קצר של הפרטים סביב כתיבתה: היא הוזמנה בשנת 1684 על ידי הרב יצחק בן מתתיה אבוהב שכיהן בעיר אמסטרדם כרבה של הקהילה הפורטוגזית (לא מדובר ברבנים אחרים בעלי אותו שם שגרו בספרד לפני הגירוש). הסופר היה בנימין סניור שכתב עבור הרב אבוהב גם כתבים אחרים.
האם עשו במגילה זאת שימוש כמו במגילה הספרדית של קהילת סרגוסה במאה ה-14?
אי אפשר לדעת, אבל היא בוודאי עשתה דרך ארוכה ומעניינת עד להגעתה לספרייה הלאומית. עכשיו נותר רק למצוא דובר ספרדית שיודע לקרוא את המגילה לפי טעמי המקרא המקובלים.
פורים שמח!
