יש יצירות שהיו ואינן עוד – כמו מרבית הספרים של אריסטו. ויש כאלה שעוד איתנו, אך נתקשה למצוא להן עותק מוסמך שלא נפלו בו שגיאות מעתיק. זהו המקרה של משנה תורה לרמב"ם, שעותק שלם מקורי ממנו בכתב ידו של המחבר לא נשמר. ספר משנה תורה הוא אחד מחיבורי ההלכה המרכזיים של העם היהודי המכונה גם 'היד החזקה' והוא מהווה את החיבור ההלכתי המרכזי ביותר שכתב הרמב"ם בבגרותו.
הכי קרוב שנגיע אליו הוא עותק של ספר משנה תורה שהודפס בוונציה בשנת 1524 (רפ"ד) בדפוס דניאל בומברג. ייחודו של הספר הוא שבספר ישנן הגהות ותיקונים שנעשו על פי כתב היד המפורסם והמהימן ביותר של המשנה תורה, כפי שנכתב במקור ע"י הרמב"ם, וליתר דיוק – מדובר בגלגול שלישי של אותו כתב יד. את העותק הזה רכשה הספרייה הלאומית לאחרונה.
ברבות השנים נעשו עוד ועוד העתקות נוספות של המשנה תורה, וככל שנקפו השנים יותר ויותר טעויות נכנסו לכתבי היד. אומנם המדפיסים בוונציה של במאה ה-16 הדפיסו את הספר משנה תורה עם טקסט מדויק ככל שיכלו, אך מטבע הדברים הספרים המודפסים יצאו עם לא מעט שינויי נוסח וטעויות. תופעה זו גרמה לניסיונות של קוראים לתקן ולשפר את הנוסח על ידי הוספת הערות ותיקונים בכתב יד בשוליים של הספרים המודפסים. כלומר, אנשים תיקנו ושינו את הטקסט המודפס על מנת לחזור ככל הניתן לנוסח הנכון.
לאחרונה הספרייה הלאומית רכשה אחד מהעותקים האלה – עותק שהודפס בוונציה בשנת 1524 שיש עליו תיקונים וההגהות רבות בכתב יד, כך שבפועל זוהי העדות הטובה ביותר שיש כיום לנוסח המדויק של "משנה תורה", כפי שהרמב"ם עצמו כתב.
מדובר בספר מיוחד מאוד כיוון שיש בו הערת סיום (קולופון) בכתב ידו של המגיה – אברהם אבן ראובן – שמאשר שהתיקונים נעשו על בסיס כתב יד של הרב ניסים ביבש שהעתיק מתוך כתב היד 'כתב-יד ארם צובא.' עם חתימת ידו של הרמב"ם עצמו
וזהו תוכן הקולופון:
בהיות שמצאתי אני אברהם ן' ראובן ביד החכם השלם כה"ר נסים ביבאש יצ"ו ספר רבינו משה מוגה, שהגיה אותו החכם הנזכר מהספר שנמצא היום במדינת חלב מכתיבת יד רבינו משה עצמו, כפי מה שהוא מקובל לאנשי הארץ ההיא, לכן חליתי פניו שיתן לי הספר שהגיה, והגהתי זה הספר עליו כפי האפשר לי בכל יכלתי, ומה שהוקשה לי בענינים שהיו מוגהים לא כתבתי אותם עד שנתישבו לי מפי החכם הנזכר.
אין ספק שההגהות שמופיעות בעותק שהספרייה הלאומית רכשה מעידות על נוסח הטקסט הקרוב ביותר למה שמופיע בכתב יד ארם צובא, וכעת הספר נחשף בפעם הראשונה.
ההגהות בעותק הזה מהוות עדות חשובה ויחידה לספרי טהרה ונזיקין של הרמב"ם, ולכן מדובר בעותק שהוא למעשה 'גלגול שלישי' לכתב יד ארם צובא. כלומר, עותק שהוגה מספר שהרב ביבאש תיקן וערך מאותו כתב יד ארם צובא שהרמב"ם עצמו חתם עליו כנוסח המוסמך.
