"חִכִּיתִי, חִכִּיתִי,

בָּכִיתִי, בָּכִיתִי,

וּמִי לֹא בָא?

מִיכָאֵל".

את מילות הגעגוע הכואבות האלה שכתבה מרים ילן-שטקליס מכירים ילדים ישראלים רבים והוריהם, שגם הם גדלו על השיר. ילן-שטקליס מתארת בפשטות חוויה המוכרת ודאי לילדים, שמחכים לחבר או חברה שיבואו לשחק איתם, ולא תמיד מגיעים; אך גם למבוגרים יותר, שבעיניהם הסיטואציה נטענת במשמעויות נוספות. בקצרה, גם ילדים וגם מבוגרים חווים כאב לב.

כבר טענתי למעלה שילן-שטקליס כותבת כאן "בפשטות". אבל בבית השישי כתבה ילן-שטקליס את המילה "גזוזטרא". ילן-שטקליס אהבה לשלב מילים במשלב גבוה בשיריה לילדים, כאמצעי חינוכי, וגם לא חששה להשתמש במילים שהמציאה ככלי פואטי שמעורר את הדמיון. כך למשל בשיר אחר שקל לעמוד על זיקתו הלשונית לשיר "מיכאל" כתבה:

"אִמָּא אָמְרָה: שָׁלוֹם לְיַלְדִּי, 
שָׁלוֹם מַחֲמַדִּי.
וְהָלְכָה. וְאֵינֶנָּה. וַאֲנִי לְבַדִּי. 
לְבַדִּיתִי, לְבַדִּיתִי – 
וּבָכִיתִי".

אבל נתמקד במילה גזוזטרא. לא שיש לנו בעיה איתה, אך היא זו שעומדת במרכז סיפורנו. בשנות השישים ביקשה נעמי שמר להלחין את שירה של שטקליס. המילה גזוזטרא הפריעה לה כנראה ביצירת המשקל והפיסוק (פרייזינג), והיא החליטה להחליפהּ במילה נרדפת: סתם "מרפסת".

לזאת שטקליס לא הסכימה. עד כדי כך שאיימה לתבוע את שמר לדין על שינוי שכזה. למעשה, כפי שקורה לעיתים בעת הלחנת שירי משוררים, שמר שינתה את המילים בכמה חלקים של השיר כדי שיתאימו טוב יותר ללחן החדש. היא הוסיפה מילים פה ושם, הזיזה אחרות, ואפילו הוסיפה שורה של ממש: "דומם ישבתי דומם חשבתי עלי ועל מיכאל". בארכיונה של שמר השמור בספרייה הלאומית נמצאות שלוש גרסאות של מילות השיר בכתב ידה. כאן תוכלו גם לשמוע את השיר המולחן של שמר בביצועה של שושיק שני.

כך התחיל ככל הנראה דין ודברים לא נעים בין המלחינה למשוררת שבשיאו שלחה ילן-שטקליס מכתב שבו האשימה את שמר באי-קיום הבטחות וביקשה ממנה בחריפות שלא תלחין להבא אף אחד משיריה: "אבקש ממך לא להלחין עוד מנגינות לשיריי".

על אף שהטענה בדבר המילה גזוזטרא מופיעה בספרה של שרה בן-ראובן ("מעשה בילדה בודדה", הוצאת כרמל, 2015), בכל כתבי היד שבארכיונה של שמר לא מצאנו את השינוי הזה, וגם בגרסאות המוקלטות הזמינות היום המילה "גזוזטרא" נמצאת ומתאימה מאוד ללחן. עם זאת, ברור שמילות השיר המקוריות עברו אי אלו שינויים שהצריכו את אישורה של המשוררת.

על כן נראה שהושגה פשרה. ילן-שטקליס אישרה לכל הפחות חלק מהשינויים במילות השיר ושמר מיהרה לדרוש בתגובה מחברת התקליטים לגנוז את ההקלטות המקוריות שהמשוררת לא אהבה. "רק לאחר גניזת התקליט הקודם נוכל לגשת לתיקון", כתבה שמר בנוגע להקלטה מחודשת של השיר.

סוף טוב – הכול טוב. בסופו של דבר הוקלט השיר בלחנה של שמר, הופץ ברבים והוא עדיין מבוצע גם היום בהופעות לילדים. בסופו של דבר, מספרות העדויות, יושרו ההדורים בין המשוררת למלחינה.

ד"ר תמר זיגמן, ממחלקת המוזיקה וארכיון הצליל בספרייה הלאומית, עסקה בסיפור זה בעבודת המוסמך שלה. אנו מודים לה על סיועה הרב בכתיבת כתבה זו.

הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְיָרֹק,
הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ נוֹסֵעַ רָחוֹק.
בַּבֹּקֶר נוֹסֵעַ, בָּעֶרֶב הוּא שָׁב,
מוֹבִיל הוּא לִ"תְנוּבָה" בֵּיצִים וְחָלָב.

יש ילד בישראל שלא מכיר את השיר הזה?

את השיר "האוטו שלנו" חיברה פניה ברגשטיין (1950-1908), חברת קיבוץ גבת, בשנת 1940. השיר נדפס לראשונה בשנת 1945, בספרה של פניה ברגשטיין 'בּוֹא אֵלַי פרפר נחמד', ומאז נדפס בעשרות רבות של מהדורות.

באתר של 'תנובה' מסופר כך:

שיר הילדים הוותיק הזה, המושר עשרות שנים בפי ילדי ישראל, הפך כבר לקלאסיקה. את השיר חיברה פניה ברגשטיין בשנת 1940. אז היה האוטו הירוק חלק בלתי נפרד מנוף קיבוצי העמק. בשנות ה-30 וה-40 אכן נסע אוטו ירוק שכזה בקיבוצים גבע ורמת דוד, אסף ביצים וחלב והסיע אותם לתנובה. מדובר היה במשאית אמריקאית שנרכשה מעודפי הצבא הבריטי והוסבה ע"י הרוכשים, קיבוץ רמת דוד וגבת, ממשאית אפורה ופתוחה לאוטו בצבע ירוק מאיר עיניים, סגור בגגון מתכת וחלונות ברזנט.

באמצע שנות ה-30 לא נראו הרבה מכוניות בעמק יזרעאל, שהיה ערום כמעט מכבישים סלולים ועשיר בבוץ סמיך בחורף. משאית תנובה "הענקית" תפסה מקום מרכזי בהווי המקומי והרשימה רבים, ביניהם כנראה גם המשוררת.
נהגי האוטו לא היו תמיד בעלי ניסיון קודם בנהיגה, זולת הכשרתם כעגלונים. מהמורות הדרך והבוץ בחודשי החורף הוסיפו לחווית הנסיעה באוטו, ששימש לעתים גם להובלת נוסעים. כדי חלב ספורים היו עושים דרכם מכל משק, לאחר שמולאו בעמל רב בחליבה ידנית בת שעות. החלב וגם ארגזי הביצים היו נשלחים למחלבת חיפה, וצריך היה לעשות הכל בזריזות, שכן התוצרת לא פוסטרה טרם שליחתה.
האוטו הירוק של תנובה קרטע בין שבילי העמק בין השנים 1945-1936, אז שבת ממלאכתו כשהוקמו הקואופרטיבים לתחבורה.

והנה סיפור:

בשנת 2011 יצאתי עם כמה חברים ממקום גלותי שבלייפציג ליום טיול בעיר האוניברסיטאית היפה יֶנָה (Jena). בכיכר השוק העתיקה התקיים יריד יפהפה של דברי קרמיקה, ובעוד אנו משוטטים בין הדוכנים הססגוניים, נתקלנו בזוג נחמד של זמרי עם שעמד על במה צנועה והנעים את זמנם של המבקרים בשירתו ובנגינתו. ומה שרו בני הזוג אם לא את 'האוטו שלנו גדול וירוק'.

לא בעברית כמובן, אלא בגרמנית צחה…

לאחר שסיימו סיפרנו להם שזהו שיר ילדים נפוץ בישראל. לשמחת המתקהלים שרנו את השיר במילים 'המקוריות' (בעברית), כשבני הזוג מלווים אותנו בנגינתם, ולאחר השמחה הגדולה ניסינו לברר משהו על השיר.

גילינו שמדובר בשיר עם שנקרא בגרמנית: Im Frühtau zu Berge, וזה אומר בערך – 'אנו הולכים בתוך הטל על הגבעות'. אבל מתברר שמדובר בכלל בשיר ילדים שוודי. את המילים המקוריות כתב משורר וצייר בשם אולוף טונמן (1944-1879). בשוודית, אם הבנתי נכון, נקרא השיר: Vi gå över daggstänkta berg. את הלחן חיבר שוודי אחר ששמו אדווין אריקסון (1968-1874).

כאן אפשר למצוא את המילים בגרמנית ובשוודית.

את המילים בנוסח הגרמני חיבר יוליוס יניצק (1956-1887). יניצק, או בשמו הספרותי ולטר הנזל, התפרסם בפעילותו המוסיקלית למען החייאת שירי עם.

וזו הגרסה הגרמנית:

ואלה המילים של הגרסה הגרמנית:

Im Frühtau zu Berge wir zieh'n, fallera,
es grünen die Wälder und Höh'n, fallera.
Wir wandern ohne Sorgen singend in den Morgen,
noch ehe im Tale die Hähne kräh'n.
Ihr alten und hochweisen Leut', fallera
ihr denkt wohl, wir wären nicht gescheit, fallera
Wer sollte aber singen, wenn wir schon Grillen fingen
in dieser so herrlichen Frühlingszeit

Werft ab alle Sorgen und Qual, fallera

kommt mit auf die Höhen aus dem Tal, fallera
Wir sind hinaus gegangen, den Sonnenschein zu fangen
Kommt mit und versucht es doch selbst einmal

וזהו התרגום לאנגלית של השיר השוודי המקורי:

We go over dew-sprinkled mountains
Which borrow from (the) emeralds their colour
And sorrows we have none,
Our merry songs echo
As we go over dew-sprinkled mountains.

The old and wise may smile,
We are not as sensible as they,
But who would sing
About young spring
if we were wise as they?

O people¹, forget your tears,
And come and follow us!
For far we wander
To catch the sun,
Ah, come and follow us!

So happily hand in hand
We go to the Phoenix-bird's land!
To the faeryland that shines
Of crystals and rubies!
We go to the Phoenix-bird's land!

והנה ביצוע יפה נוסף של מקהלת נשים מהעיר לייכלינגן שבגרמניה:

https://youtu.be/ARl8KdwXXLw

לימים, התברר כי מקורו של השיר הוא מוקדם הרבה יותר, ככל הנראה באירופה של סוף המאה ה-15 או תחילת המאה ה-16, ועוד מתברר כי זהו שיר לכת צבאי (מארש) של חיילים שכירי חרב.

השיר הפטריוטי הזה משמש היום כהמנון של תנועת הנוער , Front National de la Jeunesse, של 'החזית הלאומית' (FN), מפלגת הימין הלאומני בצרפת שייסד ז'אן מרי לה-פן.

https://youtu.be/z3gBnHd9GdU

גלגוליו של האוטו משוודיה לקיבוץ גבת סופרו לראשונה על ידי אליהו הכהן באחת מתכניות הרדיו 'מי יודע' שהגיש בקול ישראל בשנים 1965-1963, וגם בסדרת הטלוויזיה 'שרתי לך ארצי' (1975). בעזרת השגרירות השוודית זומנו לאולפן שלוש עלמות חן שוודיות והן ששרו את הגרסה השוודית המקורית בעיבוד לשלושה קולות.

אליהו הכהן גם הפנה את תשומת הלב לחולייה נוספת, הראשונה בשפה העברית, שקדמה ל'האוטו שלנו': השיר 'הוי ערש מולדת' של אהרון ליבושיצקי, שהיה השיר העברי הראשון שאליו הותאם הלחן השוודי.
והנה הסרטון ההיסטורי מתוך 'שרתי לך ארצי':

ולסיום, ב-26 בפברואר 2014, בעקבות מכירת 'תנובה' לחברה סינית, התפרסמה בעיתון 'הארץ' הקריקטורה של ערן וולקובסקי:

__________________________________
גרסה מקוצרת של רשימה שהתפרסמה בבלוג עונג שבת, 25 ביולי 2011