בדפדוף בעיתונים ניתן למצוא מודעות רבות על תיקוני טעויות. כקוראים, בדרך כלל נפסח על המודעות האלה. התיקונים הללו, העוסקים בשם ששובש, מילה שהוחלפה או שורת שיר שהושמטה, נתפסים בעינינו כעניינים טכניים ושוליים. לעיתים רחוקות אנו עוצרים לחשוב על עוגמת הנפש של הכותב או של מושא הכתבה שלגביהם נעשתה הטעות. מכתב של מרים ילן שטקליס שנמצא בארכיון הספרייה חושף בפנינו את הסיפור האנושי מאחורי אחת הטעויות הללו.
תחילתו של הסיפור בבית קפה ברחוב יפו בירושלים. ליד אחד השולחנות הבודדים במקום ישבה מרים ילן שטקליס, והראתה לחברה שיר שכתבה לזכר אימא שלה.
אם לדייק, היא עדיין הייתה מרים וילנסקי, עולה חדשה, שלא העלתה בדעתה שבתוך כמה שנים תהיה למשוררת ילדים ידועה וחשובה. באותן שנים היא החלה לפרסם שירים ברוסית ובעברית בכתבי עת למבוגרים.
השיחה הסתיימה, הכוסות התרוקנו, והחברות נפרדו כל אחת לדרכה. אלא שאז הבחינה מרים שהשיר שכתבה נותר בבית הקפה. היא חזרה לשם במהירות, אך הוא כבר לא היה שם.
כמה שבועות לאחר מכן, והיא דיירת בביתו של העורך והמו"ל פסח גינזבורג, שמעה שיחה בינו לבין עיתונאי ירושלמי. מצאתי כישרון חדש, סיפר העיתונאי, בחורה צעירה וביישנית בשם יהודית וייס. היא הגיעה אליי ובידה שיר. היא סיפרה שמצאה אותו בבית קפה ברחוב יפו, אך אני מיד הבנתי שמדובר במעשיה ושהשיר הוא פרי עטה. ומה עשית? שאל פסח גינזבורג. פרסמתי אותו ב"הארץ", בשמה כמובן. והבחורה? היא עדיין מתעקשת שהשיר לא שלה. קמה מרים ממקומה וקראה: "רבותי! אני כתבתי את השיר".
כך סיימה מרים את סיפורה לקרסל: "למחרת רצתי ל"הארץ", מצאתי את השיר החתום בשם יהודית ווייס (אגב, מעולם לא פגשתיה), קראתי את המודפס בעתון – וחשכו עיני. אותו סופר נקד את השיר והנחתו הייתה שהשיר נכתב אל האהוב המת (…) הוא סילף את רוח השיר ותכנו, וקלקל את הקצב. הלכתי אל חדרי ובכיתי כאילו חללו את זכר אמי".
ככל שמצאנו, לא פורסם תיקון בעיתון.
אנו מנצלים את ההזדמנות לתקן את הטעות, ולפרסם את השיר כפי שנכתב במקור, ותחת שמה של מרים:
נהניתם מהכתבה? בואו להרצאה:
"עם הקוראים הסליחה: טעויות עיתונאיות משונות ומפתיעות בדיווחים על ספרות וסופרים"
12.06.2019 | יום רביעי 12 ביוני 17:00 | ט' בסיוון
בבית הקפה מיכאל, רח' הל"ה 26, ירושלים
דורית גני, מחברת הספר מרים ילן שטקליס וספרים נוספים בסדרת ״הישראליות״
לפרטים נוספים על האירועים המיוחדים שלנו לרגל שבוע הספר
כתבות נוספות
"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור"
החיים והמילים של מרים ילן־שטקליס
