נַעֲלֵי כֶּסֵף נוֹצְצוֹת,
נַעֲלֵי כֶּסֶף מַפְלִיאוֹת,
אָנָא שָׂאֶנָה אוֹתִי,
אָנָא הָבֶאנָה אוֹתִי,
לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי,
אֶל דוֹדִי וְדֹודָתִי!
כך פונה נורית מהספר "נורית והקוסם עוץ" אל נעלי הכסף שלה. והן, ששירתו אותה בנאמנות לאורך כל הדרך, נושאות אותה "חִישׁ מַהֵר מֵעַל לַמְדְבָּר הנוֹרָא, לְעֵבֶר אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ" (הוצאת "אל המעין", תל אביב).
ב-15 במאי 1900, ביום הולדתו ה-44 של הסופר והמחזאי לימן פרנק באום, ראה אור העותק הראשון של אחד מספרי הילדים האהובים והמצליחים בכל הזמנים, "הקוסם מארץ עוץ". הספר עוקב אחרי סיפורה של דורותי (או דורית, וכאמור אפילו נורית לפי חלק מהתרגומים לעברית), ילדה קטנה שגרה בבית העץ הקטן של דודה ודודתה "באמצע הערבה המשתרעת במדינת קנזס".
בחיפושיה אחר הדרך הביתה היא הלכה בדרך הלבנים הצהובות (או בדרך האבנים האדמדמות לפי אחד ה-, נו, אתם כבר יודעים) לעיר האזמרגדים או הזמרגדים או הברקת הירקרקת, פגשה דחליל בלי שכל, איש פח בלי לב ואריה בלי אומץ, והארבעה עשו את דרכם אל הקוסם מארץ עוץ, שרק הוא יכול לתת מענה לבעיותיהם.
הם נדדו זמן רב בדרכים, פגשו ננסים, מכשפות טובות ומכשפות רעות, ואפילו שהקוסם לא ממש פתר את בעיותיהם, הוא עזר להם לגלות שהאומץ, הלב או השכל שחיפשו, נמצאים כבר בתוכם.
שם הספר במקור האנגלי הוא "The Wonderful Wizard of Oz". במבט ראשון נטעה לחשוב שמדובר בתרגום כמעט מילולי – אך במבט שני נגלה שהמילה "המופלא" ירדה בעריכה. ומכאן הסיפור הולך ומסתבך: אז נכון, "הקוסם" נשאר ו"אוֹז" נעשתה לארץ עוץ, אבל רגע, האם זאת ארץ עוץ שאנחנו מכירים מספר איוב, שנפתח במילים "איש היה בארץ עוץ"? רבים חושבים שכן, בגלל הדמיון בצליל ובגלל שגם עוץ של איוב היא מקום דמיוני כי הרי "איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה" (בבא בתרא ט"ו). אך מתברר שההברקה של הפיכת ארץ אוֹז לארץ עוּץ שמורה כנראה לירושלים סגל, מתרגם הכתוביות לעברית של העיבוד הקולנועי משנת 1940. זה היה תרגום כה מוצלח, שכל התרגומים שהופיעו אחריו, וביניהם גם תרגום של הסופרת ימימה טשרנוביץ בהוצאת "יזרעאל" משנת 1946, דבקו בו ונותרו נאמנים אליו.
אם זו לא ארץ עוץ התנ"כית שמתורגמת לאנגלית בכלל כ-UZ, מאיפה בכל זאת מגיע השם OZ? ההסבר הפשוט והמוזר לדבר הוא שבאום, אשר אהב להעניק שמות סתומים לממלכות שהמציא, מצא את השם לארץ הדמיונית שאליה הועפה דורותי בסופת הטורנדו בתווית שעל מגירת כרטסת אלף-בית, שעליה היה מודבק הסימון: o-z.
הספר "הקוסם מארץ עוץ" תורגם כמעט לכל לשון אפשרית וזכה לסדרה ארוכה מאוד של ספרי המשך. 14 מהם כתב באום בעצמו ועוד 26 נכתבו אחרי מותו. כמו כן זכה הספר לאינספור עיבודים לתיאטרון ולקולנוע. העיבוד המוכר ביותר הוא, כאמור, סרט הקולנוע בכיכובה של ג'ודי גרלנד, או כפי שנכתב באחת מכרזות הסרט בעברית, שהוקרן בקולנוע ארמון: "ז'ודי גרלנד".
ואיך אפשר בלי שיר "שם מעבר לקשת", שיר הנושא של הקוסם מארץ עוץ ששרה ג'ודי גארלנד? הנה התרגום של דוני ענבר והביצוע של נורית גלרון:
שָׁם מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת
בַּמְּרוֹמִים
יֵשׁ פִּנָה מֻפְלָאָה,
מָקוֹם שֶׁאֵלָיו חוֹלְמִים.שָׁם רָקִיעַ שֶׁל תְּכֵלֶת,
אֵין עָנָן,
פֹּה אֲנִי מְבַקֶּשֶת
מָה שֶׁרַק שָׁם נִתַּן.אֶשְׁאַל כּוֹכָב, כּוֹכָב בֹּועֵר
אֵיךְ מַגִּיעִים לְשָׁם? סַפֵּר,
סַפֵּר לִי.
בְּתוֹךְ הַכְּחֹל, הַרְחֵק מֵעַל,
שָׁם כֹּל כְּאֶב נָמוֹג כַּטַּל
שָׁם אֶשָּׁאֵר לִי.אֶל מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת בְּרִחוּף,
גַּם אֲנִי מְבַקֶּשֶת
כְּמוֹ הַצִּפּוֹר לָעוּף
כְּמוֹ הַצִּפּוֹר לָעוּף
