שרה פייגה פוֹנֶר לבית מיינקין (זאגר, 1854–פיטסבורג, 1937) הייתה ככל הידוע האישה הראשונה שפרסמה סיפורת עברית מקורית. בין השנים 1881 ו-1903 פרסמה רומן, שני סיפורים היסטוריים-לאומיים וקובץ זיכרונות על עיר ילדותה דווינסק בלטביה. לצד כתביה העבריים, פונר פרסמה גם נובלה ביידיש בשם "דער פרויען בונט" (מרד הנשים) אותה הדפיסה בעצמה, ללא תאריך, אך בציון כתובתו של המדפיס בלונדון. על שערו של "דער פרויען בונט" מתנוססת רשימת פרסומיה העבריים של הסופרת, הכוללת בנוסף לארבעת ספריה הידועים, סיפור נוסף בשם "תלדות השל"ה הקדוש". סיפור זה, שלפי כותרתו עסק ברב ישעיהו הלוי הורוביץ המכונה "השל"ה" על שם חיבורו "שני לוחות הברית", לא היה בנמצא. ההנחה המחקרית הייתה שהסופרת הדפיסה אותו בעצמה, בדומה לנובלה ביידיש.
זאת – עד שבנובמבר 2021 הגיע למחלקת כתבי היד בספרייה הלאומית בירושלים כתב יד שמקורו ביאנינה שביוון, בכתב עברי מזרחי. בכתב היד נמצאו שלוש העתקות: האחת נושאת בכותרת "על דבר מנין השנים" וכוללת ויכוח בין יוסף הלוי מלונדון ומנשה גראסבערג מטרסטינה (במחוז ביאליסטוק בפולין); השנייה כוללת סיפור על חרם דרבנו גרשֺם ללא שם המחבר, והשלישית נושאת בכותרת "השל"ה הקדוש" ומיוחסת ל"שרה פייגה פאנער".
ד"ר יעקב פוקס ממחלקת כתבי היד בספרייה הלאומית שקיבל לידיו את כתב היד מיאנינה, חיפש מידע על שרה פייגה פונר ויצר עמי קשר כמי שכתבה עליה עבודת דוקטורט. התגלית שימחה אותי מאוד, אך לא יכולתי לקרוא את הסיפור כיוון שאינני בקיאה בכתב עברי מזרחי. קיוויתי למצוא את המקור ממנו נעשתה ההעתקה. בכתב היד צוין ששלוש ההעתקות נעשו מתוך "היהודי". חיפוש בקטלוג כתבי העת של הספרייה הלאומית העלה את הסברה שהכוונה לעיתון "היהודי: מכתב-עתי עוסק בכל עניני היהודים והיהדות בכל הארצות", שיצא לאור בלונדון בין השנים 1897–1913 בעריכתו של יצחק סובלסקי. מיקומו הגאוגרפי של העיתון ותקופתו התאימו לפרטיה הביוגרפיים של פונר, שבמהלך העשור הראשון של המאה העשרים היגרה מלודז' ללונדון, התגוררה בה תקופה מסוימת וב-1909 היגרה לארצות-הברית עם בנה נוח.
כתב העת "היהודי" נמצא בספריה הלאומית, אך אינו נכלל עדיין בפרויקט עיתונות יהודית היסטורית. לפיכך לא ניתן היה לאתר בו את הצירוף "השל"ה הקדוש" או "שרה פייגה פאנער" באמצעות חיפוש פשוט. היה עלי לערוך חיפוש ידני בעיתון, עמוד אחר עמוד. התחלתי את החיפוש בשנת 1905, השנה שלהערכתי בה או לאחריה הגיעה פונר ללונדון, בעקבות הפרעות שהתחוללו בלודז' לאחר מהפכת הנפל הפולנית נגד השלטון הרוסי. תחילה מצאתי את הוויכוח על מניין השנים בין יוסף הלוי ומנשה גראסבערג שהחל בסוף 1906 ונמשך לתוך 1907. אחריו נמצא הסיפור "חרם דרבנו גרשם", שהתגלה כתרגום מגרמנית של סיפורו של מרקוס להמן, שנעשה בידי אהרון ליב ביסקא. לבסוף, איתרתי את הסיפור "השל"ה הקדוש" שהופיע בחמישה המשכים במהלך 1907.
תוכנו של "השל"ה הקדוש" משתלב היטב בתהליכי השינויים הניכרים בכתיבתה של שרה פייגה פונר – מרומן משכילי המטיף להתערות בחברה האירופית ותרבותה לסיפורים היסטוריים-לאומיים ברוח התחייה ועד לזיכרונות ילדות על חיי היומיום בקהילה היהודית המסורתית במזרח אירופה. בחירתה של הסופרת להתמקד ברב ומקובל אשכנזי, שעלה לארץ ישראל ונקבר בה, מאששת את חזרתה של הסופרת לאדיקות הדתית שאפיינה את משפחתה בילדותה, ואת התקרבותה לציונות הדתית ברוח תנועת "המזרחי".
החיפוש אחר סיפורה של פונר הסתיים בסגירת מעגל נעימה כאשר מצאתי שתי מודעות שהופיעו ב"היהודי" בראשית 1908, ובהן הודיעה שרה פייגה פונר שהדפיסה את חלקו הראשון של סיפור ביידיש בשם "דער פרויען בונט", אותו היא מציעה למכירה מכתובתה בלונדון. ב-1909 היגרה פונר כאמור לארצות-הברית, ולא נמצאו מודעות נוספות בעיתון על החוברות הבאות של הסיפור.
תודתי נתונה לד"ר יעקב פוקס ולכל מי שהשתתפו במציאת כתב היד מיאנינה ושליחתו לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שליד הספרייה הלאומית. הודות לעבודתם הנאמנה התווסף סיפור חדש לקורפוס כתביה העבריים של הסופרת העברית הראשונה. החיפוש אחר כתבים עלומים אחרים של שרה פייגה פונר עדיין נמשך. בראשם עומד חלקו השני של הרומן "אהבת ישרים" שלא הודפס מחוסר אמצעים, ולאחריו סיפור היסטורי על ר' יצחק אברבנאל וכן סיפורים נוספים ביידיש.
למידע על שרה פייגה פונר ראו לקסיקון הספרות העברית החדשה
