טִיק-טַק, טִיק-טַק!
דּוֹפֵק שָׁעוֹן בֶּן חַיִל
בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיִל
דּוֹפֵק, דּוֹפֵק הוּא כָּךְ:
טִיק-טַק, טִיק-טַק,
טִיק-טַק, טִיק-טַק, טִיק-טַק.
בדומה לדברים רבים יפים בארץ ישראל של פעם, גם תחילתו של השיר "שעון בן חיל" בגננוֹת.
השיר המקסים כל כך התפרסם בגרסה קצת שונה מהגרסה המוכרת לנו כיום ב"גליונות לגננות", מעין ידיעון שהוציא לוין קיפניס בשיתוף עם התאחדות הגננות, המלא בשירים, סיפורים ותווים שיועילו לגננת הישראלית בעבודתה.
ושם, בגיליון מספר 38, אנחנו מוצאים לראשונה את השיר – כפי שהוא נקרא אז – בשם "השעונים".
כפי שניתן לראות, קיפניס מציין כי השיר הוא "על פי שיר גרמני". בגיליון הבא של "גליונות לגננים", מצרף קיפניס גם לחן לא מוכר לשיר, ייתכן שגם הוא הלחן לאותו "שיר גרמני":
היה זה משה וילנסקי שחיבר את הלחן המזוהה כל כך עם השיר. הלחן שכולנו מכירים נכתב בשנת 1939 עבור המחזה "הדובון והזאב השודד" ופורסם בשנת 1940 (שיר נוסף שכתב וילנסקי למחזה הוא "שיר ערש" / "נומה בן" למילים מאת נתן אלתרמן).
פרט מעניין הוא הכיתוב שמופיע בקצהו העליון של דף התווים הראשון "אסתר C דמרי A". מדובר בהתאמת המנעד הצלילי לקולה של הזמרת הפוטנציאלית: הזמרת אסתר גמליאלית בסולם דו מז'ור והזמרת שושנה דמארי נמוך במקצת בסולם לה מז'ור.
באוספי הספרייה קיימים ביצועים רבים ומיוחדים לשיר "שעון בן חיל". שניים מהם מיוחדים מאוד.
האחד, ביצוע של הזמרת שושנה דמארי בליווי סימפוני:
והשני, ביצוע מרגש ביותר של ילד או ילדה ממקהלת ילדי מחנות באירופה (ככל הנראה משנות הארבעים), בליווי פסנתר בלבד:
