סתיו 1987 היה משמח מאוד עבור היוצר הוותיק סשה ארגוב.
את יום הולדתו השבעים ושלושה הוא חגג בידיעה כי הוא עתיד לקבל ביום העצמאות שלאחר מכן את פרס ישראל להלחנה.
היתה זו שיאה של תקופה שבה היה נראה כי המוזיקאי החשוב הזה זוכה סוף סוף, לאחר חמישים שנות יצירה, לביטויי אהבה והוקרה מכל עבר. באותה השנה קיבל ארגוב את התואר "יקיר העיר תל אביב", שנתיים קודם לכן זכה להבעת הערכה חריגה בדמות מופע בהיכל התרבות בשם "זר לסשה ארגוב" עם מיטב אמני ישראל. המופע שודר בטלוויזיה באינספור שידורים חוזרים.
ארגוב הקפיד עד אז לעבוד בעבודה סולידית. תחילה היה פקיד בבנק, ולאחר מכן מוכר בחנות ספרים. דווקא כשיצא לגמלאות בשנת 1980, העניין בו ובשיריו הלך וגבר. היה זה אריק איינשטיין שחזר לשיריו של ארגוב, וביצע אותם מחדש באלבום: "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב".
ב-1982 המוזיקאי והמעריץ מתי כספי (כך הוא הגדיר את עצמו!) הוציא גם הוא אלבום משיריו של "הוד מוזיקליותו" (שוב, על פי הגדרתו של כספי), והשניים אף יצאו לסיבוב הופעות משותף. שנתיים לאחר מכן הוציאו השניים אלבום המשך מצליח בשם "מתיתיהו ואלכסנדר". ואם זה לא מספיק, גם הכוכבת העולה, מי שזכתה בתואר "זמרת השנה" באותו הזמן, עפרה חזה, ביצעה שיר חדש שהלחין ארגוב: "עוד מחכה לאחד".
ארגוב היה איש מוכר ומוערך גם קודם לכן. כולם הכירו את שמו של האיש שהלחין את "הוא לא ידע את שמה", "אליפלט", "פנס בודד", "שיר השכונה", "שיר הרעות" ועוד רבים אחרים. אך נראה שבתקופה שקדמה לפרישתו מעבודתו היומית, העדיף ארגוב להיות האיש שמאחורי הקלעים, זה שישב בביתו הצנוע ברחוב סירקין בתל אביב אחרי יום עבודה בבנק, והלחין בשקט קלאסיקות עבור אחרים, ולאו דווקא היה אדם שנמצא תחת אור הזרקורים.
ארגוב נפטר בשנת 1995, בגיל 80. עזבונו העשיר הופקד בארכיון הצליל שבספרייה הלאומית בירושלים. כל מי שיגיע לעיין בו ימצא אוצר בלום של ספרי תווים, תיעוד יצירות שהלחין ועיבד, גזרי עיתונות ותמונות ביתיות, אבל לא פחות מרתק: ניתן למצוא בו כמה עשרות מכתבים ומברקים שזכה ארגוב לקבל בתקופת הזוהר המאוחרת שלו, בשלהי שנות השמונים.
המכתבים, שנשארו בשלמותם, מספרים לנו לכמה אהבה והערכה זכה ארגוב עוד בחייו, אהבה חוצת מגזרים ודיעות פוליטיות, דורות והשקפות עולם. ארגוב הצליח לאחד אפילו בין שולמית אלוני, לבין רחבעם זאבי. שניהם מיהרו לברך אותו במילים חמות על הזכייה בפרס ישראל:
עוד נמצאים בארכיונו ברכות אוהבות ומשועשעות מרבים מחבריו, סופרים ואמנים. אחת הברכות החביבות ביותר שנשמרו בארכיונו היא שיר מחורז וממזרי פרי עטו של ידידו הסופר ע.הלל. השניים שיתפו פעולה בעבר בקלאסיקות כמו "ככה סתם" ו"יוסי, ילד שלי מוצלח":
ביום העצמאות הארבעים של מדינת ישראל זכה ארגוב בפרס היוקרתי ביותר שמעניקה מדינת ישראל, פרס ישראל, והאיש שהלחין את "זמר אהבה לים", זכה בזמר אהבה אחר, זמר אהבה לסשה.
