השנה היא 1979, השדרן אלכס אנסקי מארח את המלחינה נורית הירש ומציב לה אתגר: להלחין את המילים לשיר שכתב נמרוד הקטן:
אֲנִי גָּדוֹל
אֲנִי יָכוֹל
לִקְרֹא וְגַם לִכְתֹּב
גַּם בְּחֶשְׁבּוֹן אֲנִי דֵּי טוֹב
עוֹד לֹא עָשִׂיתִי דַּי
בַּסְּתָו אֲנִי אֶהְיֶה בְּכִתָּה ב'
לִפְגֹּשׁ אֶת יְדִידַי.
"יש לי כבר מנגינה", הכריזה בתוך כמה שניות נורית הירש, וכבר הציגה בפסנתר את הגרסה הראשונה שלה לשיר קצבי:
ואיך נשמע אותו השיר בגרסה נוגה? כמה שניות אחר כך והירש נתנה גרסה שנייה לשיר:
ובוואלס, שלושה רבעים? הינה הגרסה השלישית לשיר:
ולסיום, הינה השיר בגרסת ג'אז:
ואיזו גרסה אתם הכי אהבתם? ספרו לנו בתגובות לכתבה!
