שִׂימִי יָדֵךְ בְּיָדִי,
אֲנִי שֶׁלָּךְ וְאַתְּ שֶׁלִּי.
הֵי הֵי גַּלִּיָּה
בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
מאז שמפעל החייאת הלשון העברית והפיכתה לשפת דיבור ויום יום צבר תאוצה, הוא התמקד בחינוכם של ילדים ובעולמם. כך באו לעולם עשרות ומאות שירי ילדים מסוגים שונים, כאלה שמקורם נשכח, או כאלה שאנו שרים את מילותיהם בלי לחשוב לרגע מה עומד מאחוריהן.
נראה שסיפור דומה עומד גם מאחורי השיר שמצוטט כאן למעלה, שיר ריקוד חביב לילדי הגן שרק מחפשים הזדמנות לחוג במעגל. אבל כבר אם מסתכלים בעיון על ארבע השורות המוכרות מתעוררות כמה שאלות: "שימי ידך", זה בסדר – אנחנו פה בשביל לרקוד. אבל מי היא גליה? ומה פתאום בת הרים? האם זהו שיר שוויצרי? גליה למדה עם היידי את סודות רעיית הפרים? ניסינו לברר מה הסיפור מאחורי השיר.
גרסה אחת של הסיפור נפתחת עם השומר מרדכי יגאֵל, מראשי ארגון "השומר" ואחד הבולטים שבשומרי הגליל. יגאל היה ידוע באזור בזכות סיפורי גבורתו וסוסתו המהירה שהתפרסמה בארץ. "היא השיגה את כל הסוסים בארץ", מספר לנו נכדו, רן אריאלי. "באותו זמן הוא שמר על אדמות מרחביה בעמק יזרעאל", הוא ממשיך. "הוא הלך לחתונה באזור, והזהירו אותו לא להתחרות שם במירוץ, כי הערבים לא יסכימו שליהודי תהיה סוסה מוצלחת כזאת", משחזר רן. יגאֵל שמע, הלך, והתחרה. וכמובן שגם ניצח את כולם. מאז, גברו הניסיונות לשדוד גם את סוסתו. מאחד המארבים האלה הצליח להתחמק בזכות תרגיל הסחה מפורסם, וסיפורי גבורתו נפוצו בכל היישוב העברי. סיפורי הגבורה האלה התגלגלו עם הזמן לשיר אחד על ילד שעומד ללמוד בבית הספר – אבל זה סיפור אחר.
במהלך מלחמת העולם הראשונה תמה מעשית פעילותו של ארגון "השומר", ויגאֵל ביקש לעצמו תעסוקה אחרת. הוא המשיך לבצע פעילויות ביטחון ושמירה עבור היישוב היהודי בעמק ובגליל. באותן שנים גם נולדו לו ילדיו: הבכור מכבי (שלאחר מכן שונה שמו לעובד), והצעירה גליליה – הגיבורה של סיפורנו. "ככל הידוע לי השם ניתן לראשונה בכפר גלעדי והיה נפוץ בקרב חברי 'השומר'", מספר לנו חוקר הזמר העברי אליהו הכהן. "היו נשים רבות ביישוב שנקראו כך ורובן חיו בעמק ובגליל העליון", הוא מוסיף. גליליה יגאל נולדה בסוף מלחמת העולם הראשונה ושמה הושפע מאירועי התקופה: "הסיסמה הייתה להתגייס ולעזור לשחרור הגליל", סיפרה חיה יגאל, אשתו של מרדכי בזכרונותיה, שפורסמו באוטוביוגרפיה של מרדכי יגאל, "עלי אוכף". "ילדתי אז את בתי ובהתאם לסיסמת היישוב קראתי לה גליליה", כתבה.
גליליה ואחיה הבכור נולדו בסמוך להקמת גדוד העבודה – המסגרת הבאה שבה בחר להשתתף מרדכי יגאל לאחר פירוקו הרשמי של ארגון "השומר". באותה תקופה נולדו גם ילדיהם הצעירים יותר של הזוג מרדכי וחיה יגאל, "הם היו הילדים הראשונים של גדוד העבודה", מספר רן אריאלי, שאמו היא אותה גליליה שלנו. אבל החיים בגדוד היו קשים למשפחה היחידה בו – כל שאר החברים היו רווקות ורווקים. "חליתי קשה והמחלה מדבקת", סיפרה חיה, "עליי לטפל בילדה הקטנה ואני חלשה מאוד. לא קיבלתי כל עזרה. הבנות בגדוד 'לא רצו להיות משרתות', כך ראו את עניין העזרה לחברה". מרדכי צריך היה לעסוק בענייני הביטחון שעליהם הופקד ונעדר פעמים רבות מהבית. "המסגרת שאמורה הייתה להיות חברה מושלמת ואידיאלית, מתגלה בחיי יום-יום אנוכית וקטנונית. אין הבנה למצב של בעל-משפחה ואין התחשבות אנושית", חשפה חיה בזכרונותיה.
גדוד העבודה לא היה סביבה נוחה מאוד לגידול ילדים, אבל הילדים היחידים בגדוד העבודה ודאי נהנו גם מתשומת הלב ומהחיבה שרחשו להם הפועלים. כאן נכנס לתמונה השיר "שימי ידך בידי" ונפגש עם גליליה שלנו. "סבתי סיפרה לנו ששם במהלך העבודה היו שרים לאמי את השיר 'שימי ידך' עם הפזמון 'היי היי גליליה' על שמה", מספר לנו רן. אבל שירים מיוחדים לכבוד הילדים לא הבטיחו שצרכיהם של הפעוטות ייענו במלואם. "בגדוד העבודה התלוננו שהם צורכים יותר מדי חלב והתרגזו עליהם ולסבתא שלי נמאס מהם, ואמרה זהו – יוצאים למשק פרטי. הם הקימו רפת בבית הכרם. הם קנו את אדמות השכונה שנקראת שכונת הפועלים בבית הכרם, והקימו שם רפת. בסופו של דבר שם גדלה אמא שלי".
זהו כנראה ההסבר לכך שהשיר הגלילי התגלגל לירושלים. "הזמרת דרורה חבקין הקליטה אותו כי אספה שירי עם מירושלים", מספר רן. שיר בשם "שימי ידך" אכן הופיע באלבומה של חבקין "שירי רחוב" שליקט שירים עממיים מהעיר ויצא לאור בשנת 1970. זהו שיר אהבה ארוך בן ארבעה בתים, שהפזמון שלו הוא החלק שרובנו מכירים, עם השם גליליה:
מַה לִּי שַׁמְפַּנְיָה וּמַה לִּי רוּם
כְּשֶׁבִּלְעֲדַיִךְ אֵין לִי כְּלוּם?
רַק רְאִיתִיךְ בִּדְמִי הַלַּיִל
אֲהַבְתִּיךְ בְּעֹז וּבְחַיִל!
הֵי הֵי גְּלִילִיָּה
בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
הֵי הֵי גְּלִילִיָּה
בַּת הָרִים יְפֵהפִיָּה.
השורה "שימי ידך בידי אני שלך ואת שלי" מופיעה רק באמצע השיר העממי שהקליטה חבקין. אבל מהיכן הגיעו הבתים הנוספים? "הנוסח היה קצת אחר. אנחנו חושבים שמאוחר יותר השם הפך ל'גליה'", משער רן. "הגרסה של דרורה חבקין יותר קרובה כנראה למקור ששרו לאמי הילדה בגדוד העבודה", הוא אומר.
מהו אם כן מקורם של הבתים הנוספים של השיר? האם השיר נולד בגדוד העבודה? אליהו הכהן סבור שהשיר נולד מוקדם יותר. "השיר 'שימי ידך בידי' היה מושר בארץ החל משלהי העלייה השנייה", הוא אומר. "הוא הושר ע"י תלמידי הגימנסיה הרצליה שגורשו מתל אביב לשפייה בשנת 1917, יחד עם השיר 'בחורשה על גבעות השומרון'". יתרה מכך, הכהן מספר שבתקופת העלייה השנייה נהגו לשיר את השם "גליה" – כמו שאנחנו מכירים היום. השיר מופיע גם בשירון משירי העלייה השנייה – עובדה שמחזקת את טענתו של הכהן.
יש כאן בפנינו אם כן שתי גרסאות מעט סותרות. האם השיר נכתב במקור על גליליה, ילדתם של מרדכי וחיה יגאל? או שמא מדובר בשיר אהבה מוכר שנכתב עוד לפני לידתה? אפשר אולי להציע תזה שתיישב את הסתירה. בראשית היה שיר אהבה רוסי – או מכל מקור אחר – שמישהו חיבר לו מילים עבריות. למה נבחר השם גליה? אולי כי הוא התאים למשקל ולחרוז. אותו שיר התגלגל גם אל פלוגות גדוד העבודה, שם שרו – לכל הפחות את הפזמון – לילדה גליליה שהסתובבה להם בין הרגליים, כמנהג מבוגרים ששרים שירים חמודים לילדים. הגרסה עם שינוי השם נדדה לירושלים כשמשפחת יגאל עברה לבית הכרם, ושם התערבבה עם שיר האהבה המקורי – עד שתועדה בהקלטתה של דרורה חבקין. השם גליליה התאים בוודאי לאזכור ההרים, שאולי נותרו מהתרגום המקורי.
השלב הבא היה כזה שמוכר גם מסיפורם של שירים אחרים. בראשית המאה העשרים התעורר צורך גדול בשירים עבריים לילדים – הרי איך אפשר להטמיע שפה שקמה לתחייה טוב יותר מאשר בשיר ובריקוד? תוכנו של שיר האהבה המקורי שאהבו לשיר הפועלים לא התאים לילדי הגן שאינם נוהגים לשתות שמפניה ורום, אבל חלקו כן. הילדה התורנית יכולה לפנות לחבריה שעומדים במעגל מסביבה ולהזמין אותם לרקוד איתה במרכז. לכן נעלמו הבתים – 18 כאלה לפי חלק מהעדויות – ונותר הפזמון הקליט, ויחד איתו גם המילים על בת ההרים המסתורית. מאחר שהגרסה על גליה לא נעלמה לגמרי – ואולי הייתה יותר נפוצה ברוב חלקי הארץ – היא גם שרדה ולבסוף השתלטה על הנוסח המוכר.
כפי שקורה במקרים רבים, להיטי התקופה מתחלפים, אבל שירי הילדים נשארים. וכך רוב רובנו מכירים רק את שיר הילדים המקוצר. הגרסה הארוכה מתועדת בהקלטה של דרורה חבקין – יחד עם השם גליליה – אך כמעט שנשכחה מלב: אולי למעט תחום ריקודי העם, משום שהשיר הפך להיות ריקוד עם אהוב. אמנם נראה שלמקורו המוחלט של השיר "שימי ידך בידי" לא הצלחנו להגיע, אך ביקשנו לחשוף את הסיפורים מאחורי השיר שאנחנו שרים מבלי לשים לב.
האם תוכלו לספר לנו פרטים נוספים על השיר ועל ההיסטוריה שלו? אם תרצו להגיב לאמור בכתבה, לתקן, להוסיף, להעיר או להאיר, תוכלו לעשות זאת כאן בתגובות, בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם.