ביום הוא היה אחד מחלוצי הטכנולוגיה בישראל הצעירה, בלילה הוא חקר וחשף את כל הסודות מאחורי השירים הכי יפים שלנו, כולל אחד ששינה את חייו. זהו סיפורו של אליהו הכהן, מי שחיטט בזבל כדי להציל את אוצרות המוזיקה העברית
פגישה בבנק. גברים בחליפות ומיליונים מונחים על הכף. לפתע הדלת נפתחת והמזכירה מכניסה פתק עבור אליהו הכהן. הוא יוצא לכמה רגעים ואז חוזר והפגישה ממשיכה. כעבור חצי שעה – שיחת טלפון. אליהו הכהן יוצא שוב, ואז נכנס פנימה ומודיע שהפגישה הגיעה לסיומה.
כל היושבים בחדר היו סבורים שאירע משבר או מצב חירום. אבל האמת היא שמה שהוציא את אליהו הכהן מהפגישה הייתה ערימת זבל.
לא סתם ערימת זבל, אישה מבוגרת שהתגוררה בארלוזורוב פינת ויצמן בתל אביב הלכה לעולמה, ויורשיה השליכו לרחוב דפים עם תווים ומכתבים. הטלפון שקיבל היה מחבר של אשתו שהכיר את האובססיה של הכהן. הוא מיהר למקום ומילא את המכונית שלו בכל מה שהיה מסוגל לסחוב.
כאשר אליהו הכהן התחיל לעיין במה שאסף מהרחוב, הוא גילה כי אותה נפטרת אלמונית הייתה לא פחות מרחל רוזנשטיין, אהובתו של טשרניחובסקי, האישה שהמשורר הידוע קרא לה אילאיל וכתב לה פואמת אהבה גדולה וחד-פעמית. בין האוצרות שנזרקו לרחוב נמצאו מכתבים אישיים ממאיר דיזינגוף, תווים קלאסיים וכתבים נוספים שהאירו בזרקור גדול על חקר הזמר העברי.
כל הישיבות הקדחתניות בבנק נשכחו ברגע, והכהן שקע באוצר שלפניו.
אבי הכספומט העברי
יתכן שהבוקר כשהוצאתם מזומן כדי לשלם לבייביסיטר אפילו לא ידעתם שהסתייעתם בעבודתו של הכהן, משום שהוא המוח מאחורי הבאת הכספומטים לארץ, כחלק מעבודתו כמנהל החטיבה למערכות פיננסיות בחברה מובילה לטכנולוגיות מידע.
הוא נולד ב־1935 בתל אביב. אביו, שמואל, היה פקיד מכס ממקדוניה, ואמו, חיה, עלתה מגרייבו, על גבול ליטא ופולין. בבית הוריו הוא למד יידיש מסבתא אחת וספניולית מהשנייה. החלום שלו היה בכלל לאסוף נחשים ולהיות איש ארץ ישראל, אבל עבודת סטודנטים בבנק הפכה אותו לאחד מחלוצי ההייטק הישראלי.
אבל לצד עבודתו המקצועית, ולצד אוסף ספרי מסעות לארץ ישראל עצום שאצר בביתו, התשוקה האמיתית של הכהן הייתה מוזיקה.
הבדיחה הידועה אומרת שאם מוזיקאי חי מספיק זמן הוא יזכה לראות את עצמו הופך ל"מקור: עממי". לעיתים דווקא ההצלחה והתפשטותם של שיר או מנגינה עד שנראה שהם היו שם מאז ומעולם היא זאת שגורמת ליוצר להיעלם בצל של יצירתו. לעיתים אומנים ומוזיקאים ניסו לטשטש בכוונה את הורותם לשירים מסויימים, ולפעמים תהליך היווצרותו של שיר היה כל כך אקראי, מכוון על ידי אוהביו, יותר מאשר על ידי יוצריו. לכן ישנו צורך ב"בלש ספרותי" שיגלה את הסודות והנסתרות באופן בו שיר בא לעולם, מי היו הוריו, ואיך הם הפכו למי שהם. האיש הזה היה אליהו הכהן.
לכל שיר יש שם שנתנו לו הוריו
הקריירה הרדיופונית של הכהן נפתחה כמעט במקרה, כאשר אחת מחברות מקהלת "שירו שיר" נתקלה בשירון שהכהן הכין בצבא, והראתה אותו לאיש הרדיו והמוזיקאי מאיר הרניק. הרניק הזמין את הכהן להתראיין ברדיו ולהשמיע איתו שירים שהוא אוהב. כשנגמרו התקליטים שהכהן הביא, הציע לו הרניק להוביל את התוכנית.
הכהן ניצל את ההזדמנות כדי לדבר על אחד השירים האהובים עליו ביותר, "שכב בני".
כאשר שאל את הרניק מאיזו תקופה השיר, והרניק לא ידע את התשובה, הכהן נעלב עמוקות בשם השיר האהוב. כדי להגן על כבודו של "שכב בני" יצא הכהן למסע בעקבות השיר. מסע ששינה את הקריירה שלו לתמיד.
הוא החל לפעול כדי להנגיש ברבים את הידע שלו, לשם כך יזם הפיק והוביל תוכניות רדיו וטלוויזיה על המקורות וההיסטוריה של הזמר העברי וכן על מערכת היחסים ההדדית שבין ההיסטוריה למוזיקה וכיצד הן משפיעות זו על זו. בין היתר הוא ערך והנחה בתוכניות: "יין ישן נושן", "שרתי לך ארצי", "על הדשא", "מי יודע", "יפים הלילות בכנען", "ארץ חמדת אבות", "אנחנו שרים לך".
אבל נחזור רגע אל אותו שיר באותה תוכנית ראשונה, זה שהפך את הכהן מחובב זמר מושבע לאחד מחשובי החוקרים בזמר העברי, אם לא הראשון שבהם.
עמנואל נובוגרבלסקי (הרוסי) 1903-1979.
מה ילד יום?
השנה היא 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט, פרעות ערביי ישראל גובים את חייהם של 133 יהודים. בחברון נערך טבח מזעזע בישוב היהודי, והשורדים נמלטים מהעיר כדי להציל את חייהם. בתים וגרונות תבואה עולים בלהבות. בתוך חוסר הוודאות והחרדה של יהודי ארץ ישראל יוצאת קבוצה חמושה של חברי ההגנה כדי לתפוס עמדה בין תל אביב ויפו. אחד מהם הוא עמנואל נובוגרבלסקי.
הוא נולד בניקולאייב, ונשלח לגלות בסיביר בשל חברותו במפלגה הציונית הסוציאליסטית. שם הוא עמד ביחד עם חבריו בלילות ובימים, חוששים מהתנפלות של ערביי יפו והתנכלויות של הצבא הבריטי שעשוי להחרים את הנשק שלהם ולהשאיר אותם ואת תל אביב חשופים לפגיעה.
אבל בעוד נובוגרבלסקי, שכונה "הרוסי" על ידי חבריו, עומד על המשמר, מחשבותיו נתונות לאשתו שבהריון, ולילד שעומד להיוולד לעולם של חוסר וודאות. הדרכים חסומות ומי יודע איך ומתי תתרחש הלידה. האם העתידית וחברותיה קורעות סדינים עבור תחבושות.
לבסוף הגיע אל העמדה שבין תל אביב ויפו פתק, "עמנואל, נולד לך בן".
נובוגרבלסקי רצה לקרוא לילד "נורקה" על שם נחום יודלביץ' (נורקה) שנרצח בירושלים מספר ימים לפני כן. אולם אשתו טענה שילד עברי זקוק לשם עברי, ולכן הוחלט לקרוא לו אבנר, משום שהוא נולד בחודש אב.
שיר הערש שכתב נובוגרבלסקי הוא מעטפת יפה ושברירית שמכסה על שיר עצוב ומלא בחרדה מהעתיד. אולם בתוכו גם הבטחה עדינה לתקווה, שיש לאדם יכולת לתקן ולהתעלות מעל לחוסר הידיעה והשבריריות של החיים. "שכב בני" הפך לשיר ערש אהוב בראשית מדינת ישראל בבתים רבים בהם הורים ישראלים שאלו את עצמם לאן כל זה הולך? והאם לעולם הזה אנו מביאים ילדים?
חוף הים תל אביב, יפו. יד יצחק בן צבי (ישראל נגלית לעין), אוסף בן ציון כהנא
אימת יום הדין
חלק מתחושת האימה והחרדה שמלווה את השיר קשורה ללחן המלווה אותו. שיר הערש נכתב בהתאמה למנגינה חב"דניקית ידועה של הפיוט "כי הינה כחומר ביד היוצר". הפיוט נאמר במהלך תפילות יום כיפור ומתאר את האל כבעל מלאכה המעצב ומשנה את הבריאה כרצונו ובהתאמה את המתפללים כנתונים לחסדיו של הבורא ואקראיות הקיום.
המנגינה, המיוחסת לר' שלום חאריטונוב, משמשת עד היום בקהילות חב"ד כחלק מתפילות יום הכיפורים.
אפשר לומר שהמנגינה השלימה מעגל שלם: בשנות השלושים נובוגרבלסקי לקח מנגינה דתית ממרחב בית הכנסת עבור שיר ערש חילוני. שיר הערש זכה לפופולריות ותפוצה רחבה, וכמה עשורים לאחר מכן – החלו בציבור הדתי לאומי להשתמש במנגינה של "שכב בני" עבור הפיוט "כי הינה כחומר ביד היוצר" בבית הכנסת ובכך "החזירו הביתה" את המנגינה המקורית אל הפיוט.
"שכב בני" היה אולי אחד השירים הקרובים ביותר לליבו של אליהו הכהן, אולם חוץ ממנו הכהן התוודה בראיונות שהוא מעריך שהוא שולט ב־150,000 שירים עבריים. מעבר לתוכניות הרדיו והטלווזיה שהנחה הוא גם העביר סדרת הרצאות במכללת לוינסקי לחינוך על חלוצי הזמר העברי, ואף רשם על שמו תגליות חדשניות שלא היו ידועות כמו מציאת כתבי יד מקוריים של אלתרמן, אורלנד, ושרה לוי-תנאי. בשל מפעלו האדיר הוא גם זכה בפרס הרצל בשנת 2007, ובפרס ישראל על מפעל חיים בשנת 2013.
לרגל 90 שנה להולדתו של אליהו הכהן, יערך ביום שלישי, ד' באדר, 4 במרץ 2025, בספרייה הלאומית מופע מוזיקאלי מיוחד שיוקדש לשירים שחייבים לו את ייחוסם ומוצאם, בהשתתפות חנן יובל, ענת מושקובסקי, דניאל סאן קריאף, אלון עדר. ערב על הסיפורים מפתיעים ומרגשים המאפשרים הצצה אל מאחורי הפרגוד של הזמר העברי. לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים לחצו כאן.
