"לב שבור הוא לב שלם": מאמירה מסתורית של רב סגפן להמנון רוק ישראלי

"אין שלם מלב שבור", קבע רבי מנחם מנדל מקוצק. למה הוא התכוון? ואיך פירש את המילים הללו ברי סחרוף, שיצר בהשראתן את אחד השירים האהובים ברוק הישראלי?

חן מלול
21.12.2021
ברי סחרוף. צילום אלדד שושן

ברי סחרוף הוא אחד מהאומנים הרבים שעומדים להופיע באירועי "בסוד קולות רבים" – פסטיבל הפיוט והתפילה של הספרייה הלאומית. הפסטיבל ייערך בתאריכים 29–31 בדצמבר ויסגור את שנת 2021 בספרייה. היכנסו לקריאת פרטים נוספים על ההופעות המיוחדות שהכנו עבורכם, ובינתיים הצטרפו אלינו למסע מעניין בעקבות אחד משיריו היפים ביותר של סחרוף.

כְּשֶׁאַתְּ לְיָדִי אֲנִי הוֹלֵךְ צוֹלֵל
כְּשֶׁאַתְּ רְחוֹקָה אֲנִי מַתְחִיל לָרוּץ
אַתְּ רוֹאָה לְתוֹכִי אֲנִי רוֹאֶה דַּרְכֵּךְ
אַתְּ רוֹצָה נְקֻדּוֹת אֲנִי רוֹצֶה רָצוּף

וּכְשֶׁאֲנִי מִתְפָּרֵק
אַתְּ יוֹתֵר שְׁלֵמָה
גַּלִּים גַּלִּים בָּא הַכְּאֵב
לֵב שָׁבוּר הוּא לֵב שָׁלֵם
לֵב שָׁבוּר הוּא לֵב שָׁלֵם

לִפְעָמִים אַתְּ אֶצְלִי וַאֲנִי אֵצֶל כֻּלָּם
לִפְעָמִים אֲנִי כָּאן אֲבָל אַתְּ כְּבָר לֹא
אַתְּ רוֹצָה לְחַכּוֹת אֲנִי רוֹצֶה מִיָּד
אַתְּ רוֹצָה קְצָת אֲוִיר אֲנִי רוֹצֶה לִנְשֹׁם

("לב שלם". מילים: ברי סחרוף, לחן: חיים לרוז)

כמה דרכים מובילות אל שיר? לפעמים הדרך מתחילה בתמונה מחלום, ברגש מסוים שנחרט בלב או במילים של פיוט עתיק שהתגלה בספר. ולפעמים, כמו במקרה שלנו, מספיקה אמירה מסתורית אחת כדי להפיח רוח חיים בסיפור אהבה מוכר, כזה שכל כך הרבה מאיתנו חוו ולא בהכרח ידעו לנסח במילים. בטח לא מילים של שיר יפיפה שכזה. האמירה שאנחנו מדברים עליה היא "אין שלם מלב שבור". והשיר הוא כמובן "לב שלם". את האמירה המקורית השמיע רב חסידי נודע ממזרח אירופה. את השיר כתב מי שהוכתר בשנות התשעים בתור "הנסיך של הרוק הישראלי".

מאז ומתמיד נמשך ליבו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (1787–1859) אל ההחמרה במנהגי היהדות ובהלכותיה. הוא ייסד את חסידות קוצק וזכה לכינוי "דער קוצקער רבי". על אף שהשתייך לזרם החסידות, לא הדגיש את אהבת ישראל או את החדווה שבעבודת השם כפי שהדגישו מנהיגים אחרים בחסידות, אלא את הקונפליקט הפנימי שצריך היהודי המאמין לטפח בליבו במטרה להגיע לחקר האמת. תלמידים רבים ביקשו להצטרף לחצרו ולבחור בו לאדמו"רם ומנהיגם הרוחני, אך הוא נהג לדחות את רובם ולדבוק רק באלו שעמדו ביחסו התובעני. רק כך הצדיקו את היותם יחידי סגולה בעיניו של הרב החריף והאליטיסטי. בעשרים שנות חייו האחרונות הסתגר הרב בחדרו בעיר קוצק אשר בפרובינציית לובלין במזרח פולין. ולמרות שכבר יצא שמו למרחוק וחסידים ומאמינים המשיכו להגיע אל ביתו, סירב הרב להיפגש עימם והרשה להכניס אליו רק קומץ מובחר מחסידיו המרובים.

הרבי מקוצק לא הותיר אחריו כתבים, ויש מתלמידיו ששיערו שלא כתב אף דף אחד של הגות. כך נותרנו עם סיפורים על המנהיג החסידי בעל האופי העז והדעות העזות לא פחות ועם קובצי אמירותיו. אחת מאותן אמירות קצרצרות ומלאות חוכמה להתפקע היא: "אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום". את הצלע הראשונה במשולש היפיפה והפרדוקסלי למראה הזה אימץ ברי סחרוף אל שירו "לב שלם" – שיר האהבה־אכזבה שנכלל באלבומו "נגיעות" משנת 1998 והפך ללהיט אהוב.

 

ברי סחרוף, זיו יחזקאל ותזמורת אלמוגרביה בניצוח אוריין שוקרון מבצעים את "לב שלם"
בחזרה לקראת המופע: "אנא לבנטיני", שיפתח את פסטיבל "בסוד קולות רבים" בספרייה הלאומית

בשונה מהשיר "הינך יפה רעייתי" – עיבוד של עידן רייכל ל"שיר השירים", שיר האהבה הגדול של התנ"ך – האמירה שהנפיק הרבי מקוצק עוסקת ביחסים מסוג אחר. כבר לפני מאות שנים פירשו חכמינו את "שיר השירים" כסמל לאהבת אלוהים לכנסת ישראל (כינוי מקובל לכלל עם ישראל לדורותיו בעבר, בהווה ובעתיד). בהשוואה לאהבת השולמית והאהוב משיר השירים המקראי, ברור בהחלט שהרבי מקוצק לא התכוון באמירתו ליחסי אהבה זוגיים, אלא לקרבה בין האדם לבוראו. ובעצם הכוונה למצב שבו היחיד המאמין יכול להתקרב אל אלוהיו, כמו שאמר הקוצקר (הרבה כינויים היו לו לרבי מקוצק) בהזדמנות אחרת: "די לו לאדם שיפתח בלבו פתח זעיר של תשובה, כ'חודו של מחט', בתנאי שירגיש כעין דקירה בלב, כצריבה בבשר חי ולא כמחט בבשר המת".

למוטיב הלב השבור באמירה של הרבי מקוצק יש תקדימים. בתהילים לד, יט כתב המשורר כי "קָרוֹב יְהוָה לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ". וגם רבי נחמן מברסלב, שנולד 15 שנים לפני הרבי מקוצק, הדגיש את חשיבותו של הלב השבור. ואכן רבים מייחסים את האמירה שאין שלם מלב שבור דווקא לרבי נחמן, כנראה בגלל הדמיון בינה לאמירה אחרת שלוקטה בספר "חיי מוהר"ן", פרשת חייו של רבי נחמן שחיבר תלמידו רבי נתן: "אף שגם לב נשבר הוא טוב מאוד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה, וראוי לקבוע לו איזה שעה ביום לְשַׁבֵּר ליבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלנו, אבל כל היום כולו צריך להיות בשמחה" (ליקוטי מוהר"ן, סימן כד). ובמילים אחרות, יש להכיר בלב השבור ולקבל אותו, אבל גם להיעזר בו ולא לאפשר לו להפריע לאדם בחייו.

ובהשראת תפיסותיהם של רבי נחמן והרבי מקוצק, נחזור לשיר המקסים שכתב ברי סחרוף והלחין חיים לרוז. סחרוף שומר על הניגוד בין רצונותיהם של בני הזוג, ובו הוא מוצא את הקונפליקט שמניע את השיר קדימה. היא רוצה נקודות והוא רוצה רצוף. כשהוא כאן היא כבר לא. תורת הקבלה מדברת על "שבירת לב". כשאדם מתפרק – במילותיו העכשוויות של סחרוף – אז הוא נעשה שלם. כי האדם, ממשיכה הקבלה, חייב להיות מודע למורכבות ולהכיר בחסרונות שלו, ברצונות הסותרים המושכים אותו לכיוונים שונים ובניסיון חייו המר –  שם הוא פוגש את האל. חוכמת המזרח מדברת על כך שכשהכוס מתרוקנת, מתפנה מקום להתמלא. כי אין ישר מסולם עקום. ואין שבור מלב שלם.

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation