סיפורו של שיר ההלל לירושלים שהגיע עד הטברנות של יוון
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת ה' הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ
תהילים, קמז, יב-יג
שני פסוקים. ארבע עשרה מילים. אחד משירי ההלל הגדולים שידעה העיר ירושלים לא מהלל את יופיה עוצר הנשימה של עיר הנצח או אפילו את קדושתה, אלא מפאר ומשבח את אלהי ישראל המגן עליה מכל צרה. הוא שחיזק בריחי שעריה – השלים בניינה וחיזק ביצוריה, הוא שהרבה והפרה את הבנים היושבים בתוכה. שיר ההלל כולל את פסוקים יב' ו-יג' במזמור קמז בתהילים.
מאתר הפיוט והתפילה אנו לומדים שמזמור קמז הוא אחד המזמורים הכלולים בחטיבת מזמורי ההילולים החותמת את ספר תהילים. קריאות ההלל של המשורר בפרקים אלו נעים בין השתאות נוכח מפעליו של האל בטבע (דאגה לבעלי החיים, שליטה בגרמי השמים ובמשקעים) לבין דאגתו העמוקה לירושלים ולעמו היושב בה.
שתי השורות שנקרעו מהמזמור הפכו לשיר העומד בפני עצמו בזכות הלחן של אביהו מדינה. קשה לבחור ביצוע אהוב של "שבחי ירושלים". הוא בוצע בידי כמה מגדולי הזמרים והזמרות בארץ (ובהם זוהר ארגוב, חיים משה ושימי תבורי), והגיע עד הטברנות ביוון.
בשיחה שקיימנו סיפר לנו הזמר, הפזמונאי והמלחין אביהו מדינה על נסיבות הלחנת השיר:
"בשנת 1976 מתקשר אליי חזן ירושלמי ומספר לי שעומד להיערך בירושלים פסטיבל פייטנות. הוא ביקש שאכתוב שיר לפסטיבל. 'אני לא כותב פיוטים', הסברתי לחזן. 'המנגינות שלך הם פיוטים, אתה אפילו לא יודע את זה', ענה בתגובה, והציע שהטקסט יהיה מן המקורות. סיכמנו שיחזור אליי בעוד שבועיים לקבל את השיר המולחן.
בגלל שידעתי שהאירוע מתקיים בירושלים, ואני מכיר את ספר תהילים, נזכרתי בשתי שורות ממזמור קמ"ז בתהילים. הלחנתי את שתי השורות וחיכיתי לשיחה.
שבועיים, חודשיים, ואפילו שנתיים עברו ושום שיחה לא התקבלה. בינתיים שכחתי מהשיר. ב-1985 הפקתי אלבום ללהקת צלילי הכרם. במהלך העבודה על האלבום גילינו שחסר שיר אחרון. דקלון הגיע אליי הביתה ושאל 'אולי בכל זאת יש לך משהו מוכן?'. הוא הצביע על סלסלה עמוסה בקלטות. 'אלו רק סקיצות', סיפרתי לו אבל הוא התעקש. סיכמנו שאני הולך לנוח ואם הוא יימצא משהו בין הקלטות, שיעיר אותי. ובאמת, אחרי שעה וחצי מעיר אותי דקלון. מנפנף בקלטת בצבע שחור. הוא מנגן ואני שומע: 'שבחי ירושלים'".
"סיפרתי לו שזה לא שיר, זה פיוט. עד שהשמיע את הקלטת, לא זכרתי שהלחנתי את המילים ושההקלטה נמצאת אצלי. דקלון רצה את השיר וככה נכנסו לאולפן והקלטנו. זה היה השיר החותם של האלבום".
איך מסביר אביהו מדינה את הגרסאות הרבות שלהן זכה השיר? איך התפרסם ונעשה נחשק לביצוע? מדינה עונה שאת הדחיפה הגדולה ביותר לשיר נתנה הזמרת היוונית גליקריה, שבשנות התשעים עשתה ביצוע נהדר שפירסם את השיר בארץ וגם ביוון.
פריטים נבחרים מהספרייה הלאומית על ירושלים
מוסיפים קצת צבע לירושלים בין שתי המלחמות
תגובות על כתבה זו