תרצה אתר נפרדת מאבא

שירה של תרצה אתר "שיר לערב חג" קשור קשר הדוק למותו של אביה נתן אלתרמן, לגעגועים אליו, ואף לשירתו שלו

תרצה אתר ואביה, נתן אלתרמן, בקפה "כסית". אוסף דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

בציון 50 שנים לפטירתו של נתן אלתרמן, לא ניתן שלא לדבר על דמות מוכרת אחרת, הלוא היא בתו – המשוררת תרצה אתר. תרצה אתר נולדה ב-27 בינואר 1941, והייתה לבתם היחידה של המשורר נתן אלתרמן והשחקנית רחל מרכוס. היא עברתה את שמה ל"אתר" כקיצור לשם משפחתה, אלתרמן.

בשירתה של אתר חוזרים שוב ושוב מוטיבים המקשרים את שירתה שלה לזו של אביה, וכך גם בשירה היפהפה "שיר לערב חג".

 

אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא יוֹדֵעַ, שֶׁהָעֶרֶב, עֶרֶב חַג

"שיר לערב חג" נכתב בשנת 1973 בידי תרצה אתר, שלוש שנים לאחר פטירתו של אביה. השיר השתתף בפסטיבל הזמר באותה השנה, בלחן של יעקב הולנדר, ובביצועה של מירי אלוני.

 

כְּבָר עֶרֶב,
הָאֹפֶק אָדֹם וְיָגֵעַ.
אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא שׁוֹמֵעַ
אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא יוֹדֵעַ
שֶׁהָעֶרֶב
עֶרֶב חַג.

 

ערב החג המוזכר בשיר הוא ערב יום העצמאות. אתר כתבה את שיר זה לזכר אביה, סמוך לתאריך יום פטירתו, ובו היא מתארת את הגעגוע הגדול בחסרונו של אביה, כמו גם את הציפייה, שאולי, בכל זאת…

 

כֵּן, עֶרֶב,
שִׁכּוֹר מִשִּׂמְחָה וּמִבֶּכִי
וְכָל נִשְׁמָתִי רַק אֵלֶיךָ
לָדַעַת שֶׁאֵלֶּה חַיֶּיךָ
שֶׁעוֹדְךָ…
שֶׁאוּלַי…

 

שנים לפני כן, בשנת 1933, פרסם אלתרמן את השיר "חיוך ראשון", ואף בו מתאר אלתרמן ערב חג בודד, שכולו קיפאון ציפייה.

 

הַלֹּא יָדַעְתִּי – אַתְּ לִי מְחַכָּה.
בַּצֵּל, בִּרְעָדַת-שְׂפָתַיִם נְשׁוּכָה.
אֶת לַחֲשֵׁךְ שָׁמַעְתִּי מִתְעַלֵּף,
מַדְבִּיק אֶת הַסּוּסִים, נִסְתַּר בַּכִּרכָּרוֹת.
לֹא פַּעַם, בְּאֵדִים שֶׁל חַג בּוֹדֵד מְאֹד,
בְּהִיּוֹת רֹאשִׁי גּוֹסֵס עַל הַשֻּׁלְחָן,
רָאִיתִי – אַתְּ יוֹצֵאת מִן הַזָּוִית.
כֻּלָּם הָלְכוּ וְאַתְּ נוֹתַרְתְּ בַּחֲשֵׁכָה
לְהַקְפִּיאֵנִי בְּיָדַיִךְ הַקָּרוֹת.

 

בעיניה של הבת תרצה, אביה – נתן אלתרמן, הוא סמל ומופת ליום העצמאות. בזמן מלחמה זו התגייס אלתרמן לצה"ל, ושירת בגדוד "מרגמות". לפי שירה של אתר, בערבי יום העצמאות היה אביה שיכור משמחה ומבכי, שכן הוא אולי היה היחיד שידע מה קרה באמת באותו ערב היסטורי. העיר כולה חוגגת עימו, מדלקת ריבועי זהב ושומטת צמרותיה.

יום העצמאות קשור עבור תרצה ביום מותו של אביה, לא רק בשל תאריך פטירתו, אלא גם נוכח העובדה שביום העצמאות מיד לאחר מותו – היא זכתה לראשונה בפסטיבל הזמר עם השיר "פתאום עכשיו, פתאום היום" ("אהבתיה"). גם אותו – בדומה ל"שיר לערב חג" שלפנינו, הלחין יעקב הולנדר.

 

זֶה הֶרְגֵל הָאָבוֹת לֹא לוֹמַר נוֹאָשׁ

ניתן לקשר בין שיר זה של אתר, לבין קובץ שיריו של אלתרמן – שמחת עניים. אלתרמן כתב את הקובץ בשנה הראשונה והנוראה למלחמת העולם השנייה, וכשיצא הספר לאור – נולדה בתו. מחזור השירים מתרחש בתפאורה אפוקליפטית – עיר נצורה, ובה מרחפת אימת מוות. הקובץ כתוב בשפה תנ"כית, וגיבורו הוא האיש המת המדבר אל בתו – אולי אזכור ללידתה המתקרבת של תרצה. על אף היותו של הקובץ חידתי וקשה לפיענוח, מניחים פרשנים כי הוא עוסק בהתמודדותה של האנושות עם המוות, ובבד בבד – עם התגברותו של הרצון לחיות. האב המת מקנא לבתו שעודנה בחיים, ואכן, בשיר "קץ האב", בהתייחסו לערב החג, הוא אומר לה: "ראיתיך ואבין כמה דק התג שבין טרם שואה לבין ערב חג". לא במקרה, גם שירה של אתר עוסק באותו גבול דקיק שבין השמחה לאבל, ומקובץ זה, לקוח למעשה, שם השיר – "שיר לערב חג".

מוטיב בולט הוא הצעד: בשירה של אתר מופיע המשפט המעט אניגמטי – "חַג יֵשׁ בָּעִיר, וַאֲנִי כָּאן מְחַכָּה לְצַעַדְךָ", ומעלה שאלה בנוגע להמתנה של הבת. למה היא מחכה? והינה, בספר שמחת עניים, הבת היא זו הצועדת אל האב: וְבְקָרְבֵךְ אֵלָיו, צַעַד צַעַד עוֹד נִדְמֶה לוֹ כִּי הוּא הַנִּקְרָא לַעֲזֹר". אלתרמן משתף כאן את חוויותיו הנוגעות לגסיסתו של אביו שלו. אתר הופכת את היוצרות ומדברת אל אביה, המשורר הדגול – במילותיו שלו. דברי האב לביתו הופכים לדבריה של הבת אליו, וכך – היא נפרדת ממנו.

 

האזינו לשיר בביצועה של מירי אלוני, פסטיבל הזמר 1973

 

כתבות נוספות

"ליל חניה": נתן אלתרמן חוזר אל ימי שירותו במלחמת השחרור

"שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ": הסיפור מאחורי "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו תרצה אתר

תגיות

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל מופקדת על שמירת אוצרותיה של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

לכתבות נוספות של הספרייה הלאומית >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו