בינואר 1936 הגיע אלבום תצלומים לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בארץ ישראל המנדטורית. האלבום, שהופק בהולנד אך צולם בגרמניה, כולל 22 תמונות שצולמו לאורך 500 קילומטר. לא בציר גדול במיוחד, ועם זאת כזה המצליח לספר סיפור של שנאה ושל רדיפה גזעית.
שם הצלם לא נמסר באלבום. מהמפה שצורפה בתחילתו אנו למדים על המסלול שעבר הצלם-אופנוען ההולנדי: הוא התחיל את דרכו בעיירה בנטהיים הממוקמת בגבול הולנד-גרמניה, עבר בהמבורג והגיע עד ברלין.
שמות מזמיני האלבום – הנס רייכמן ואלפרד וינר, שניהם גרמנים ממוצא יהודי, מלמדים על המוטיבציה ליצירת האלבום: בשנת 1929 הקימו השניים את סוכנות הידיעות היהודית באמסטרדם. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עזבו ארבע שנים מאוחר יותר את גרמניה והשתקעו בהולנד. מרגע הגיעם להולנד, השקיעו את מרבית מאמציהם בחשיפת פניו האמיתיות של המשטר הנאצי. למטרה זו הוקדש האלבום.
22 התמונות באלבום מתעדות את האנטישמיות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי בשלטים שצולמו בסתיו 1935. השלטים נתלו בישובים גדולים כקטנים, בשולי הדרך ובכניסה למוסדות ציבוריים ופרטיים כאחד.
הכיתוב על השלטים נע מהמסר הבוטה והישיר דוגמת "יהודים אינם רצויים כאן", דרך הלגלוג העוקצני ("הדרך לפלשתינה לא עוברת במקום הזה") ועד ההמלצה מקפיאת הדם: "יהודים: הגרו לארצכם, בארצנו כבר מכירים אתכם".
המעיין באלבום לא יוכל להתחקות אחר הסיפור מאחורי כל שלט ושלט. מי עמד מאחורי כתיבת השלט המסוים, מה היו מניעיו, מה ביקש להשיג בתלייתו? בזכות היכרותנו עם אותו פרק אפל בהיסטוריה נוכל לשער בבטחה שחלק מהשלטים נתלו בהוראה מגבוה, חלק כתוצאה מהתארגנות מקומית ספונטנית, אחרים ודאי ביוזמת יחידים שניצלו את האנטישמיות הגואה כדי לסגור חשבון עם שכן או קולגה יהודי. איזו חשיבות יש לדבר?
בשלב מסוים במהלך הדפדוף באלבום תחַצה אותה מאסה קריטית שבה יחדל השלט המסוים בתמונה המסוימת מלהיות אמירה של היחיד השונא או המפלגה הגזענית. מתמונה לתמונה נדמה לצופה באלבום שהארץ כולה היא זו שמדברת. ובארץ גרמניה, היא אומרת, אין מקום ליהודים.
השואה: מסמכים, מאמרים, תמונות, ספרים ועוד
כתבות נוספות
ממצבות לבריכת שחיה נאצית: האלבום שתיעד את חורבן בית העלמין היהודי בסלוניקי
הספר של נרצחי השואה חוזר הביתה
סיפור שוד הספרים היהודיים בידי הנאצים
