מסעה של השוטית "רוב רוי" מאנגליה לארץ ישראל (בפעם השנייה)

המסע המופלא של ההרפתקן ג'והן מקגריגור שלקח את השוטית שלו למסע קסום לארץ ישראל של אמצע המאה ה-19, והמסע שהתרחש מאה שנה אחר כך להביא את אותה שוטית פעם נוספת למדינת ישראל

שרון עמבר | 09.08.18 |
Share
מתוך ספרו של ג'והן מקגריגור "רוב רוי על הירדן"

במסגרת פרויקט שילוט של מצד עתרת, מבצר צלבני הרוס מעל הירדן ההררי, אנחנו מספרים גם את סיפורו המופלא של ג'והן מקגריגור, הרפתקן, מגלה ארצות, ממציא, איש אשכולות כמיטב המסורת הבריטית של בני המאה ה-19 המשועממים והסקרנים.

ג'והן מקגריגור

במהלך ביקורו ביבשת אמריקה, למד מקגריגור לבנות שוטית (קאנו) מסורתית, אותה הוא פיתח לדגם חדש. כלי שייט יעיל וזריז, שאפשר להשיט בעזרת משוט כפול וגם בעזרת מפרש ואפשר אפילו לישון בו. מקגריגור קרא לסירתו "רוב רוי", על שם גיבור סקוטי בן המאה ה-18. מקגריגור שט בעזרת "רוב רוי" בנהרות צרפת, גרמניה, אוסטריה, סקנדינביה ושוויץ והגיעה בעזרתה גם למקומות נידחים שטרם מופו.

מסעו הידוע ביותר היה המסע למזרח התיכון. עבור המסע הזה בנה מקגריגור שוטית חדשה, חמישית במספר, והתייחס אליה כאל בן אנוש אהוב, במיטב האקסצנטריות של בריטים באותה תקופה: "היא במצב בריאות מצויין וגורמת לי הנאה מרובה", כתב לחבריו על סירתו.

בשנת 1868 שט מקגריגור לאורך כל חלקו העליון של הירדן, ממקורותיו, דרך הביצות ואגם החולה ועד הכנרת, כחלק ממסע חקר רחב היקף שערך במזרח התיכון. חלקים נרחבים ממסעו טרם נחקרו ומופו באותה תקופה, וספרו "רוב רוי על הירדן" הפך לרב מכר עוד בחייו והיווה מחקר מחקר מקיף ראשון של אזור זה. ליד גשר בנות יעקב, בה הפך זרם הירדן לשוצף וגועש, הפסיק מקגריגור את רצף השייט והמשיך במסע רגלי עד הכנרת. "בניגוד לכל העצות הטובות, גמרתי אומר להמשיך במסעי סמוך ככל האפשר לשפת הנהר, עד הגיעי לגליל. מובן מאליו, שלא בתוך האפיק עצמו, דבר שלא היה אפשרי מכל וכל, מאחר שזה הופך עד מהרה לתעלה צרה וגועשת, בה שוטפים המים בשצף קצף בין סלעי נחל ושיחי הרדוף צפופים, המתחברים תכופות לשורה אחת לרוחב התעלה". (רוב רוי על הירדן, עמוד 184, תרגום עמיהוד ארבל).

 

מפה של עמק החולה מהספר "רוב רוי על הירדן"

 

מפה של הכינרת מהספר "רוב רוי על הירדן"

 

מפה של הכינרת מהספר "רוב רוי על הירדן"

 

המסע בעקבות "הרוב רוי"

כל זה מסופר בספר "רוב רוי על הירדן", שתירגם עמיהוד ארבל, ויצא בהוצאת משרד הביטחון בשנת 1982. סיפור לא פחות מעניין מסתתר בהקדמה לספר. שם מספר המוציא לאור של הספר, רחבעם זאבי, את סיפור מציאתה של השוטית "רוב רוי" במחסן נידח באנגליה והבאתה לישראל.

"שמועות על קיומה של ה"רוב רוי" הגיעו לאוזנינו במהלך העבודה על תרגום הספר", מספר זאבי. "טייס אל על בשם אורי ירום החליט להפוך את החיפוש למעשי יותר. הוא מצא בספר ביוגרפי ישן על ג'והן מקגריגור הערה בכתב יד המציינת כי גב' מקגריגור הראתה לכותב ההערה את השוטית המקורית בשנת 1922. בהכירו את שמרנותם של הבריטים החל אורי ירום לחפש את השוטית במועדוני שייט לאורך התמזה, והוא מצא אותה לבסוף באחד ממחסני מועדון השוטיות המלכותי.

השוטית היתה מוזנחת מאוד ומצבה רעוע. אורי ירום ורחבעם זאבי, אז מנהל מוזיאון ארץ ישראל, החלו במסע השתדלויות חוצה יבשות ואוקיינוסים במטרה להביא את ה"רוב רוי" לישראל, לשיפוץ ולתצוגה. אפילו חיים טופול, אז כוכב גדול באנגליה, גוייס למסע השידולים. לבסוף אישרה מזכירת המועדון את הוצאתה של "רוב רוי" למסע נוסף ואחרון לארץ הקודש. מספר זאבי:" אז הובלנו אל המחסן בירכתי המועדון ושם מצאנו את ה"רוב רוי", מאובקת וסדוקה. חיים טופול הסתכל עלי במין מבט כזה, כאילו שואל: זוהי כל השוטית? ובגללה אני מתבטל ממלאכתי ונוסע לפינה רחוקה זו? אמרתי לו: אכן, אלה הם קרשים אחדים, שחוברו במסמרי נחושת והיו לשוטית שעשתה היסטוריה. היא שטה וצלחה את נהרות מצרים, דמשק, מקורות הירדן וארץ ישראל. ישב עליה אדונה ומתכננה, גוי אמיץ והרפתקן, אוהב ישראל ויודע ספר. הוא עשה את הקרשים האלה לכלי כל יכול ומפורסם על פני יבשות וימים".

הרוב רוי המקורית

השוטית של ג'והן מקגריגור שופצה והוצגה במוזיאון ארץ ישראל במשך מספר חודשים, ואז הוחזרה למועדון השיט הבריטי. העתק מדויק שלה בוצע על ידי צוות המוזיאון והוצג בו במשך שנים רבות. כיום מוצג ההעתק במועדון השייט של תל אביב על הירקון, בהשאלה ממוזיאון ארץ ישראל.

את הספר "רוב רוי על הירדן" וכן את הספר "השוטית רוב רוי בארץ הקודש", המספר את סיפור מסעה ממוזיאון השייטים הבריטי למוזיאון ארץ ישראל ובחזרה ניתן למצוא, כמובן, בספרייה הלאומית.

"השוטית רוב רוי בארץ הקודש", מאת רחבעם זאבי. מוזיאון הארץ תל אביב, תשמ"ג

את המקור האנגלי של "רוב רוי על הירדן" אפשר לקרוא כאן, כולל כל הציורים והמפות הנהדרים שג'והן מקגריגור צייר.

 

 

חובבי מפות? פתחנו קבוצה במיוחד בשבילכם!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "מפות גדולות לארץ קטנה":

 

קרדיט לצילום הרוב רוי המקורית:

This Rob Roy canoe has been donated to the River & Rowing Museum by the Royal Canoe Club. It has been restored by Henwood & Dean Boatbuilders, with funding from the Canoeing Foundation, the John Dudderidge Memorial Fund and the British Canoe Union.

 

 

שרון עמבר

אוצרת תערוכות בכל צורה וגודל ועל כל נושא שבעולם. תמיד מחפשת את הסיפור האנושי, את הזווית שלא נחקרה ואת הפרטים הקטנים שמשלימים את הפאזל. כאן תמצאו סיפורים המתחבאים מאחורי תצלומים היסטוריים שמדליקים את סקרנותי ואנקדוטות מרתקות שמוכיחות שתמונה אולי שווה אלף מילים, אבל מחביאה מאחוריה עולם שלם.
לכתבות נוספות של שרון עמבר >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו