בכתר האימפריה הממלכתי (באנגלית: Imperial State Crown) של המלכה אליזבת עליה השלום, הכתר שעבר אל ראשו של המלך צ'ארלס השלישי יבדל"א, תמצאו 2,868 יהלומים, 273 פנינים, 17 אבני ספיר, 11 אבני ברקת ו-5 אבני אודם. במרכזו של הכתר משובצת גולת הכותרת – יהלום עצום שחתיכה ממנו נמצאת בידיה של משפחה ישראלית. זהו סיפור מסעו המרתק:
ב-1907 נכרה בדרום אפריקה יהלום בשם קאלינן (Cullinan), היהלום הגדול ביותר שנמצא נכון לאותה עת, במשקל של 3,106 קראט. במצבו הטבעי גודלו היה כגודלו של לב אנושי. הממשלה החדשה בדרום אפריקה, שרק חמש שנים קודם לכן קיבלה עצמאות מהכתר הבריטי, החליטה להעניק אותו במתנה למלך בריטניה אדוארד השביעי, אבי סבה של המלכה אליזבת, לרגל יום הולדתו.
יהלום טוב זקוק למלטשים משובחים, ולכן חיפש המלך אדוארד על מי להטיל את המלאכה. הוא מצא משפחה הולנדית שהיתה ידועה בכישורי חיתוך היהלומים שלה – משפחת אשר. זו המשפחה של סבתא שלי.
מלונדון לאמסטרדם במבצע נועז
איך מעבירים אוצר כה יקר מלונדון לאמסטרדם, בלי להפקיר אותו לסכנת גניבה? ב-1908 יצאה ספינת קרב בריטית מלונדון בדרכה לאמסטרדם. בבטנה היא נשאה תיבה ממוגנת ובתוכה היהלום הבלתי מלוטש. כלומר לכאורה. כל זה היה בעצם תרגיל הטעיה גדול. היהלום האמיתי היה באותו זמן בכלל בכיסו של אחד מבני משפחת המלטשים, אברהם אשר, ששט מלונדון לאמסטרדם באונייה רגילה – ללא מטען, רק עם מעיל גדול שישמור עליו מן הקור ויסווה את מטענו היקר.
התרגיל הצליח והיהלום הגיע בשלום לאמסטרדם. אבל אז צצה בעיה חדשה – משפחת אשר גילתה שבלתי אפשרי לחתוך את היהלום הענק. האשרים ניסו, אבל האזמל נשבר עם המכה הראשונה. יעברו עוד שנתיים, ורק לאחר שימציאו פטנט חיתוך חדש – שעד היום נקרא "חיתוך אשר" על שמם – עד שמשפחת מלטשי היהלומים תצליח לחתוך את האוצר כמבוקש.
בתום שנתיים החזירו האשרים למלך אדוארד את היהלום כשהוא חתוך לתשעה יהלומים מלוטשים ועוד 96 אבנים קטנות יותר. באותה שנה, 1910, שובץ היהלום המרכזי, 530 קראט משקלו, בשרביט של מלך אנגליה וזכה לשם המתאים לתקופתו "הכוכב הגדול של אפריקה". שווי יהלום זה בלבד היה באותה תקופה 2.5 מיליון פאונד, שזה בערך 52 מיליון פאונד של היום. "אחיו הצעיר", היהלום השני בגודלו, זכה לשם "הכוכב השני של אפריקה" ושובץ במרכז הכתר של המלכה.
כשחותכים יהלומים עפים שבבים
מה היה שכרם של המלטשים? כשחותכים יהלומים – עפים שבבים. במקרה הזה השבבים היו יהלומים לא קטנים, שניתנו לרב-רב-רב-סבא שלי, יוסף אשר, בתור תשלום על העבודה שלו. זמן קצר לאחר מכן הם גם קיבלו עיטור אבירות ממלכת הולנד דאז.
האשרים החליטו שהיהלומים יעברו בירושה מדור לדור כשהגברים יעניקו אותם בתוך טבעות הנישואין לנשים שיצטרפו למשפחה. בשואה רבים מבני ובנות אשר נרצחו, אבל סבתא שלי, אליזבת לבית אשר, שרדה. אחרי המלחמה היא הצליחה להשיב לידיה שניים מהיהלומים האלה, אותם הצליחו איכשהו להסתיר מהנאצים.
אחד מהיהלומים הללו היה על הטבעת של סבתא אליזבת שלי במשך 65 שנה, יהלום מלכות שישב על טבעת של מתכת אל-חלד זולה, כמיטב המסורת הציונית-הולנדית הקמצנית.
אחד היהלומים ניתן לאח שלי, שבעזרת צורף מהמם מרחוב שינקין בתל אביב שיבץ אותו על טבעת ונתן אותה לבחירת ליבו, נינקס, שהיא במקרה גם חמודה וגם הולנדית.
כך הגיעה חתיכה מיהלום הכתר המפואר של מלכות ומלכי בריטניה לישראל. כך נקשרה משפחתי אל המשפחה המלכותית. ומי יודע כיצד ימשיך מסעו של היהלום מכאן?
גם לכם יש סיפור משפחתי מרתק? יש לכן בעליית הגג פיסת היסטוריה לשתף? ספרו לנו בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם.
