כתב הסתרים של נעמי פולני

עיון מדוקדק באוסף פולני שבספרייה הלאומית חושף היבט מפתיע בעשייתה של היוצרת הידועה.

נעמי פולני
'טווסים'. כוריאוגרפיה: נועה אשכול. הרביעיה הקאמרית על בימת תיאטרון 'האוהל': נעמי פולני, מירה'לה שרון, ג'ון הריז ונועה אשכול (1954-1956). צלם: ירון מירלין

מאת: איריס לנה והילה זקסנברג

אנו שמחים לברך את נעמי פולני לרגל זכייתה בפרס ישראל לאמנויות הבמה, ושמחים לבשר שהארכיון האישי שלה ישמר ויונגש במסגרת פרויקט "האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'.

באוסף פולני חומר תיעודי של תחומי פעילותה המוכרים והידועים כחברה בלהקת הצ'יזבטרון, בהיותה בימאית ה'תרנגולים' ו'החמציצים', ומעבדת של עשרות שירים ופזמונים בזמר העברי. אולם, בין המסמכים והתצלומים חיכתה לנו הפתעה: פולני מוכרת לרבים בתור יוצרת בתחומי הבידור והמוזיקה, אך באוסף קיים תיעוד מרשים בהיקפו להיבט פחות מוכר לציבור הרחב, הקושר את עשייתה לחוג יוצרים רדיקליים בתחום המחול.

 

נועה אשכול (מימין) ונעמי פולני; הרביעיה הקאמרית (האנסמבל הראשון), בימת תיאטרון 'האוהל; 'סתיו' 'מתוך: 'ארבע העונות', 1956-1954 כוריאוגרפית: נועה אשכול; צלם: ט. בראונר. באדיבות ארכיון נועה אשכול לכתב תנועה, נסרק במסגרת הפרויקט
'סתיו' מתוך: 'ארבע העונות', נועה אשכול (מימין) ונעמי פולני; בימת תיאטרון 'האוהל' (1956-1954), כוריאוגרפיה: נועה אשכול; צלם: ט. בראונר. באדיבות ארכיון נועה אשכול לכתב תנועה

בשנות ה-50 למדה נעמי פולני אצל נועה אשכול, כוריאוגרפית, ממציאת כתב התנועה ויוצרת בעלת שם.

פולני הייתה רקדנית ברביעיה הקאמרית – האנסמבל הראשון של הקבוצה הקאמרית. באותן שנים ניסחו נועה אשכול ואברהם וכמן את עקרונות כתב התנועה שהתפרסמו בשנת 1958 כ'כתב תנועה אשכול-וכמן'.

 

כרטיס החבר של נעמי פולני באגודה לכתב תנועה בחתימת נועה אשכול (1968)
כרטיס החבר של נעמי פולני באגודה לכתב תנועה בחתימת נועה אשכול (1968)

שנותיה המעצבות בקבוצת המחול של נועה אשכול, שעסקה במחקר ויצירה של מערכת סמלים המאפשרת להגדיר את תנועת הגוף האנושי באמצעות סימנים מופשטים, היו לבסיס הגישה של פולני בניתוח טקסטים ובעיבוד מוזיקלי.

נעמי פולני
מסמך עבודה בכתב ידה של נעמי פולני. בראש העמוד: ציור החלוקה המרחבית של המעגל. (ללא תאריך). כתב התנועה אשכול-וכמן מתבסס על מערכת כדורית המחלקת את המרחב לשמונה כיוונים, כשלכל נקודה במרחב יש מיקום במערכת

השפעותיהם של עקרונות העבודה של אשכול נוכחות גם בשפה הבימתית של הלהקות הצבאיות הראשונות שאותן ביימה פולני – להקת פיקוד צפון, להקת גייסות השיריון ולהקת הנח"ל. הן באו לכדי מיצוי בהמשך עבודתה, בבימוי הייחודי ללהקת 'התרנגולים'.

 

נעמי פולני
מסמך עבודה בתקופת 'החמציצים' , בכתב יד של נעמי פולני. המסמך ערוך לפי עקרונות כתב התנועה, ומשתמש בהם באופן חופשי

הרעיונות, או כפי שפולני מנסחת – "המשטר של המחשבה", והחשיבות המרכזית שניתנה ל"פיתוח תנועה", הניואנסים המדויקים, השימוש בתיווי המערכת המרחבית והניקיון הצורני והתנועתי שמתחייב מהפרדת תנועה של איברים כפי שהם מיוצגים על פני הנייר, מהווים את התשתית לחלק מרכזי ביצירתה.

נעמי פולני
'טיול'
נעמי פולני
'טווסים'
נעמי פולני
'אטיוד'
נעמי פולני
'טווסים'
נעמי פולני
'אטיוד'

תצלומי הרביעיה הקאמרית על בימת תיאטרון 'האוהל' (1956-1954)
נעמי פולני, מירה'לה שרון, ג'ון הריז ונועה אשכול
כוריאוגרפיה: נועה אשכול. צלם: ירון מירלין

פולני נודעה בגישתה הפרפקציוניסטית ובמתודות עבודה השואפות למחויבות טוטאלית. אלו ככל הנראה נעוצים עמוק בשנים שבהן עבדה עם נועה אשכול, וניבטים מתוך התצלומים ועשרות המסמכים של חבורת אמנים ומדענים שתרמה להמצאת שפה משוכללת ומהפכנית. כך נעשו הסמנטיקה והמתודות של כתב התנועה מנגנוני עיבוד טקסטים מוכרים, כפי שעשתה פולני לעשרות שירים ופזמונים בזמר העברי.

 

חיים חפר ונעמי פולני בתקופת הצ'יזבטרון (1948-1950), צלם לא ידוע
חיים חפר ונעמי פולני בתקופת הצ'יזבטרון (1948-1950), צלם לא ידוע

אוסף פולני חושף לראשונה את המסמכים והתצלומים שבהם ניכר הקשר העמוק והמהותי בין כוריאוגרפית וממציאה דגולה, לבין תלמידה ורקדנית שאימצה את עקרונות העבודה וייצרה איתם דבר מה חדש; שפה אישית ומובהקת, שנעשתה נדבך בתרבות הישראלית.

האוסף שיפתח בקרוב לעיון הציבור הרחב, יאפשר לחקור את הזיכרון הקולקטיבי ויהיה חלון עכשווי אל העבר של כולנו, כמו שאומרים: we are who we archive.

 

איריס לנה, מנהלת אשכול מחול
הילה זקסנברג, מנהלת פרויקט 'האוסף הלאומי דיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'

 

צוות אשכול מחול

אשכול מחול, הוא אחד מארבעה האשכולות המרכיבים את 'פרויקט תרבות חזותית ואמנויות הבמה'. מטרת הפרויקט, אותו מובילה להקת מחול בת-שבע, היא הצלה של אוספי מחול, שהיום נמצאים בידיים פרטיות או במוסדות, רובם אינו מקוטלג, אינו נגיש לציבור וחלקם במצב מתפורר. בישראל פעילות מחול נרחבת והאפשרות לראות תצלומים באתר עתידי של הפרויקט, לצפות בקטעי וידיאו של מחול, להתרשם מטיוטות של יצירות ולקרוא על תהליכי עבודה מתוך חומרי מקור, תפתח אופקים חדשים של התייחסות למרכיבים האמנותיים, התרבותיים והסוציולוגיים עליהם מושתת השדה.
    לכתבות נוספות של צוות אשכול מחול >>

    קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

    תגובות על כתבה זו