על פועלה של הכוריאוגרפית ורועת הצאן לאה ברגשטיין

"מה אגיד לו אם ישאל אותי על זה, חשבתי. היו לךְ עוד ארבע שעות לחיות וזה מה שבחרת לעשות בהן? לא רציתי להשאיר לךָ בלגן, אשקר. תכף תאבד אותי, לפחות לא להפיל עליך את הכלים."

היו ימים שבהם איגרות הברכה לשנה החדשה היו דבר הדואר הנפוץ ביותר. הכרטיסים הקטנים ביטאו את אווירת השנה החדשה בכל בית יהודי בתפוצות ובישראל

"בת דודה שלי, שקראה את הספר שלך, חשבה שהוא דוחה מבחינה אנושית ומבחינה פוליטית. איזה מין אנשים חולניים ומעוותים את מתארת ואיפה בכלל יש אנשים כאלה?" רונית מטלון משיבה לשאלה שהופנתה אליה

"מראָה לעולמם של מי שביקשו לברוא עולם חדש אך לא שכחו מאין באו." יניב שפירא, אוצר המשכן לאמנות, מספר על התערוכה

»»» המוסך – מוסף לספרות • "את תשוקת החיים שהייתה בה היא בלמה ללא הרף, כותבת ומוחקת, יוצרת והורסת, חיה והורגת את עצמה שוב ושוב." סימונה באט על מאבקי הארוס והתנטוס בספרה החדש והמדובר של יעל נאמן

צעד אחרי צעד פרויקט "האוסף הלאומי הדיגיטלי: מחול", אוסף את חומרי הארכיון המציגים את ההיסטוריה של המחול הישראלי

»»» המוסך – מוסף לספרות • "כל הבריאה מגויסת ללוות את הכלה אל חתנה שהוא בו־בזמן החיים והמוות, החלוף והנצח." פרק מן הספר "במילים מועטות: קריאה בט"ז שירים"