ביקורת | מול עוצמתו המצמיתה של המוות

"שפת השירה, המפנה את מלוא תשומת הלב אליה עצמה, למאמץ (ולכישרון) המושקע בהתקנתה, מאפשרת הפוגה מהחזקת האבל." מרב פּיטוּן על ספר השירה החדש של שי שניידר־אֵילת, "כל מה שהיא שרה מעלה עשן"

ביקורת שירה | שירת העולם והעתיד

"יידיש היא שירת עולם, היא לא של איש. היא של עקת האנשים כולם ושל הֶרף עונג בא ושב. היא מצבה על קבר והיא משכן לחפצי חיים." לילך נתנאל על "זר שלגים: מבחר משירת יידיש"

אביר לבוש עור הנמר: סיפורו של אפוס האהבה הגאורגי והתרגום לעברית

נמר בירושלים או מה הקשר בין ירושלים במאה ה-12, ברית המועצות וישראל של שנות ה-70 וימינו אנו?

מיהי שממית: מביאה מזל טוב והגנה או שדה מפחידה?

שדה נוראה, לטאה חביבה או דווקא עכביש? סיפור שנמצא על קמעות להגנה על יולדות גרם לנו לחקור מיהי ומהי השממית, זו שעל פי התנ"ך מטפסת בהיכלי המלך, ולפעמים מופיעה גם על קירות בתינו

וַתִּקרא | הספרים המתים של רחביה

"נראה כי הדובר המשוטט הוא היחיד שמתעניין בספרים המושלכים, ובעשותו כך הוא מכבד ממילא גם את הנפטרים הקשישים ואת זכרם, ובוודאי את הספרים עצמם ואת מחבריהם." עדו ניצן קורא בשיר "סזון" לעמיחי חסון

מאחורי התפוז והאבטיח של נורית זרחי

נורית זרחי כתבה מאות ספרי ילדים ויותר מכך שירים. הקסם הפרוע של כתיבתה הפך את השירים שלה לבני ברית של כל ילד וילדה שמחפשים משהו קצת שונה ומפתיע. לרגל יום הולדתה ה-80 חזרנו אל שניים משיריה המולחנים והאהובים ביותר

קצרים | ימים לבנים, אפרים רחבים

"זה היה כה החלטי וחינני – לא כלב היה זה אלא גלגול של ילד שברח מהגן ומהוריו לחפש לו חברים חדשים, אבל מאין הגיע ומי הם אדוניו?" רשימות קצרות מאת מאיה בז'רנו

ביקורת שירה | אוצר הייסורים

"התפילה, רגע החסד, אינה בגדר פתרון לסבל. המענה לה אינו מובטח. אין היא אלא ביקוע חומת המעגל, פתיחת דרך לביטוי הערגה והכרה בנמען שאין שני לו". צביה ליטבסקי על הספר "גִּלּוּפִין" מאת דעאל רודריגז גארסיה