כשיונה וולך הרגישה "הֲכִי רָע שֶׁאֶפְשָׁר"

הניסיון להתחקות אחרי הסיפור שמאחורי השיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום"

חן מלול
05.03.2018
עוד סיפורים על השירים האהובים בקבוצה >> הסיפור מאחורי  

לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כְּלוּם זֶה הָיָה אֶצְלִי בַּיָּדַיִים וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה מַשֶהוּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ יָכוֹלְתִּי לְגַמְגֵם מָה רָצִיתִי לְהַגִּיד יָכוֹלְתִּי לְהַרְגִּישׁ הֲכִי רָע שֶׁאֶפְשָׁר וּפִתְאוֹם אַתָּה עוֹמֵד כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן בְּסִינוֹר לַצַּוָאר וְחוֹזֵר עַל הַשְּאֵלָה מֶה עָשִׂית עִם זֶה שׁוֹאֲלִים לְאָן בִּזְבַּזְתְּ אֶת כּל זֶה, הָיָה לָךְ סִכּוּי וְאַתָּה תִּצְטָּרֵךְ לְהַתְחִיל הַכּל מֵחָדָשׁ

("לא יכולתי לעשות עם זה כלום", יונה וולך)  

גם אחרי הסרט הדוקומנטרי הנפלא, גם אחרי הביוגרפיה המפורטת, אחרי הראיונות שלה ועליה, אחרי המאמרים, הכתבות, השערוריות, השירים. גם אחרי הכל, אולי בהתחשב בהכל, הניסיון להתחקות אחר הסיפור מאחורי מרבית השירים של יונה וולך נידון מראש לכישלון. כמה מתאים, לכן, לנסות להתחקות אחרי השיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום".

ב-5 בפברואר 1965 חצתה יונה וולך את שער הברזל של בית החולים הפסיכיאטרי בטלביה שבירושלים. היה זה האשפוז הראשון בחייה של המשוררת. "אני רוצה להבין מה זה שיגעון", סיפרה לחבריה. ד"ר מרסל עשהאל, הפסיכיאטר שקיבל את וולך למוסד, סיפר לימים כי זיהה מאחורי העיניים החולמניות וההופעה המרושלת של הצעירה בת ה-21 שישבה לפניו כוחות יצירתיים אדירים שחשש להרגיע באמצעות הטיפול המקובל שעמד לרשותו, תרופות פסיכיאטריות. בתום הפגישה הראשונה שלהם הורה לאח במחלקה לפנות עבורה חדר, בו תוכל להתבודד וליצור ללא הפרעה.

צילום: יעל רוזן

במקום להלעיט את וולך בכדורים מרגיעים, סיפק לה הד"ר אל.סי.די, מסקלין וסמים פסיכדליים נוספים. הטיפול הניסיוני הזה, שנוסה כבר באירופה אך טרם הגיע לארץ, החמיר את הדיכאונות והניתוק מהמציאות שבגינם התאשפזה וולך מלכתחילה. הרעש הבלתי פוסק שבראשה התעצם והתחדד. בתום השבוע הראשון שלה בבית החולים, סיפרה וולך לד"ר עשהאל כי היחס המיוחד לו זכתה, והעובדה שלא הוצבו בפניה שום גבולות דווקא בתקופה של מצוקה נפשית, שכנעו אותה ש"הפסדתי את האפשרות להשתגע".

סכרי היצירה של המשוררת נפרצו, אך מכריה התקשו לזהות את יונה החיה והאנרגטית שהכירו. היא נראתה להם עתה כבויה ומבולבלת. בסוף מאי 65' השתחררה מהמוסד. סיכום המחלה המפורט להפליא הכיל שש אבחנות שונות. "הטבה חלקית", כתב ד"ר עשהאל בסעיף 'המצב בעת שחרור'.

ההטבה החלקית שחזה הפסיכיאטר החזיקה מעמד עד קיץ 1972. בוקר אחד באותו הקיץ החליטה וולך שהיא רוצה למות. יולי של אותה שנה היה התאריך שבחרה לביצוע הגזרה. בשנים שחלפו מאז שחרורה הספיקה להוציא שני ספרי שירה ולפרסם בכל הבמות החשובות בארץ. כל זה היה כאין וכאפס לעומת ההתקפים הפסיכוטיים החוזרים והנשנים, והדיכאון שהשתלט על חייה. במוצאי השבת של אחד מערבי סוף יולי דפקה על דלת שכנתה וסיפרה שבלעה כדורים. הדרך חזרה לטלביה נסללה.

צילום: יעל רוזן

ביולי 1972 לא היה עוד ד"ר מרסל עשהאל חבר בסגל המוסד, וכל זכויות היתר שהוענקו לה באשפוז הראשון נשללו ממנה באשפוז השני. כדורי הרגעה, כדורים אנטי-פסיכוטיים וכדורים נגד תופעות הלוואי של שני הסוגים הקודמים ניתנו לה מדי ערב. בחודשים הראשונים התקשתה לכתוב. ביום הכינה בובות לילדים בחדר הריפוי, בלילות נדדה שנתה.

בחלוף החודשים הרגישה וולך שיפור מסוים. באוקטובר הצליחה לחבר במחברתה שורות ראשונות המעידות במשהו על חוסר האונים שלה לנוכח המצב החדש:  

"מה שיכלתי כבר לא יכולתי לעשות מהתחלה, מה שיכלתי לעשות לפני כן נמחק, שכחה, אפשר לחכות ימים עד שזה יחזור…".  

לימים תשתמש וולך בשורות אלה כבסיס לשיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום". היא שוחררה בסוף חודש נובמבר. ביום שבו שוחררה הזעיקה את העורך מנחם פרי ומסרה לידיו צרור שירים שחיברה באשפוז.

בשנת 1982, שלוש שנים לפני מותה ממחלת הסרטן, הלחין וביצע אילן וירצברג את השיר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום". השיר הופיע באלבום שהוציא במשותף עם שמעון גלבץ, אלבום שאת כל מילותיה כתבה יונה וולך.

 

בשנת 2008 זכה השיר לביצוע מחודש של נינט טייב במסגרת הפרויקט "עבודה עברית":   לקריאה נוספת אנו ממליצים על הביוגרפיה של יונה וולך מאת יגאל סרנה.  

עטיפת הביוגרפיה שחיבר יגאל סרנה. את התמונה של וולך צילמה מרים שרון
  התמונות הנפלאות של יונה וולך הן של הצלמת יעל רוזן וכל הזכויות שמורות לה.   עוד סיפורים על השירים האהובים בקבוצה >> הסיפור מאחורי עוד נשים שפרצו דרך בקבוצה >> גיבורות  

כתבות נוספות

השיר שגרם לקרע בין זלדה ליונה וולך יונה וולך לזלדה אחרי פגישתן הראשונה: "את מעמידה עולם. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות" הווידוי של אלכסנדר פן    

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation

חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.

לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו