שירה | לומדות לדבר עם עצמן כמו אילנות

שירים מאת חיה לוי, ללי מיכאלי, גילי חיימוביץ' ושלומית נעים נאור

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
05.09.2023

עידו מרקוס, שמן על עץ. מתוך התערוכה "לא החופשה שלי", הגלריה לאמנות ישראלית של מרכז ההנצחה טבעון (אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי)

.

חיה לוי

המורה 2023

נִדְמֶה שֶׁסּוֹף סוֹף הִגְשַׁמְתִּי אֶת רֹב הַחֲלוֹמוֹת,

אֶלָּא שֶׁיְּלָדוֹת וִילָדִים עֲצוּבִים רַבִּים נִמְצָאִים מִחוּץ לִגְבוּלוֹת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁלִּי

וְרַק אֶת עַצְמִי הִצְלַחְתִּי לְהַצִּיל

חָרַגְתִּי מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁרָחַשׁ בִּשְׂעָרִי

מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁעִנָּה אוֹתִי,

עָמַדְתִּי וְאָמַרְתִּי:

שָׁלוֹם, קוּמוּ בְּבַקָּשָׁה, שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם צָהֳרַיִם טוֹבִים

עַכְשָׁו נַעֲצֹם עֵינַיִם וּנְדַמְיֵן רַק דְּבָרִים טוֹבִים

עַכְשָׁו נְשַׂחֵק וְכָל הַיְּלָדִים יִשְׁתַּתְּפוּ בַּמִּשְׂחָק

עַכְשָׁו תִּרְאוּ כַּמָּה הָיִיתִי גִּבּוֹרָה וְצָלַחְתִּי אֶת סִפּוּר חַיַּי

גַּם אַתֶּם תִּצְלְחוּ. גַּם אַתֶּם.

בחוץ שורקות הציפורים

בַּחוּץ שׁוֹרְקוֹת הַצִּפּוֹרִים

מֶזֶג הָאֲוִיר טוֹב

כָּל הַגְּרוּעִים נִקְבְּצוּ עָלַי

לְיָאֵשׁ אוֹתִי בְּטִפְּשׁוּתָם

בַּלֵּב שֶׁלִּי טִינָה

הָעֵינַיִם שֶׁלִּי מְסָרְבוֹת לִקְרֹא עַל עוֹד אַלִּימוּת

הַצָּרָה הִיא שֶׁמִּזְּמַן לֹא הִתְחָרַטְתִּי

כַּמָּה עָלוּב הַגִּלְגּוּל הַמְּסֻיָּם הַזֶּה

עַל אַף שֶׁלִּרְגָעִים הָיָה בּוֹ פְּאֵר

כָּעֵת הַגּוּף עָיֵף, נִשְׁפָּךְ, אוֹמֵר

יָדַעְתִּי יָמִים יָפִים יוֹתֵר

וַאֲיֻמִּים בְּהַרְבֵּה

חיה לוי היא משוררת ומורה. ספרה האחרון, "מאושרת ועצובה", יצא בהוצאת "עיתון 77" ב־2020.

ללי מיכאלי

אורגזמת קיץ

א.

בוקר קיץ

יָם אַתָּה וַאֲנִי

אַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת הָאֲנִי הָאֲמִתִּי שֶׁלִּי

וַאֲנִי מַצְבִּיעָה עַל צְעָדִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אַחֲרַי

עַל הַחוֹל

אַתָּה חוֹזֵר אָחוֹרָה וַאֲנִי

מַמְשִׁיכָה לְסַמֵּן אֶת עַצְמִי

בִּצְבָעִים בְּהִירִים וְעַזִּים

בַּתְּקוּפוֹת שֶׁהֵן רַק שֶׁלִּי

מַתְנָה אֲהָבִים עִם שְׂפָתַי כְּדֵי

לְהַקִּיף אֶת הָעוֹלָם

בְּמַעְגְּלֵי יְצִיאָה וּכְנִיסָה

ב.

הים שבך מאיים להטביע אותי כסוד

אַתָּה

תָּלוּי

עַל

שְׂפָתַי

ג.

תתחיל מהתחלה

שׁוּם דָּבָר לֹא רֵלֵוַנְטִי

אֲנִי

לֹא נִתֶּנֶת לְתִרְגּוּם

פָּנַי לַיָּם תָּמִיד

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב כְּמוֹ

יִרְמְיָהוּ אִשָּׁה

יְשַׁעְיָה אִשָּׁה

קֹהֶלֶת אִשָּׁה

שׁוּם דָּבָר לֹא יַגִּיעַ לְאֶפֶס

קָצֵהוּ שֶׁל יוֹנָה שֶׁנֶּאֱבָק עַל נַפְשׁוֹ

בְּלֵב יָם.

אֲנִי הַיּוֹנָה.

ללי מיכאלי היא משוררת ישראלית. הוציאה עד כה שבעה ספרי שירה. ספריה תורגמו לשפות זרות. ללי מלמדת שירה ושפה עברית באוניברסיטה ללימודים בינלאומיים בשנחאי. ספר שיריה האחרון, "אהובי הסודי, אתה", יצא לאור בשנת 2022 בהוצאת "עולם חדש". השירים שכאן הם חלק ממחזור מתוך הספר "איך אאיר את העולם?" העתיד לראות אור בקרוב בהוצאת "יונה שחורה".

גילי חיימוביץ'

גוף שהוא תהום

עִם הַזְּמַן נָשִׁים לוֹמְדוֹת לְדַבֵּר עִם עַצְמָן

כְּמוֹ אִילָנוֹת.

אֲוָשׁוֹת מוֹלִיכוֹת אֶת הֶמְיַת לִבָּן.

מְרַשְׁרְשׁוֹת לָהֶן אֶת הָרַדְיוּס,

הָאֲוִיר חָרַשׁ אוֹ מַחְרִישׁ אוֹתָן?

עַלְוָתָן, עֶרְוָתָן,

רִפְרְפוּ פֶּלֶא

וְעִם זֹאת, אֵין דֶּרֶךְ לִמְנֹעַ קְמִילָה.

גּוּף הוֹפֵךְ תְּהוֹם.

מִי יָעֵז וְיִקְפֹּץ?

פיר – פור

הָיִינוּ נִפְגָּשׁוֹת בִּקְצֵה הָעוֹלָם, בַּפִּיר אוֹ בִּקְצֵה הַמִּזְרָן שֶׁלָּךְ.

הַלֵּב שֶׁלָּנוּ פֶּחָמִים

וְרַק צָרִיךְ לִמְצֹא סִבָּה כְּדֵי לְהַדְלִיק.

הָיִינוּ נִפְגָּשׁוֹת

שָׁדַיִם אֶל שָׁדַיִם אֶל עֶרְוָה

כְּאִלּוּ מָצָאנוּ אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה

בַּמִּדְבָּר וְלֹא בְּכִתָּה.

הָיִינוּ מִתְאַמְּנוֹת

לְהַרְווֹת,

לְהַגִּיעַ עִם הַגּוּף אֶל גּוּף אַחֵר,

לִתְסֹס עָלָיו, אִתּוֹ.

לֹא יָדַעְנוּ אִם נַגִּיעַ לַיַּעַד

מָה שֶׁהוֹתִיר אוֹתָנוּ מַמְתִּינוֹת, מְרֻטָּטוֹת,

אֲבָל גַּם עִם הַיְּדִיעָה כַּמָּה אֲנַחְנוּ בּוֹדְדוֹת

וְעוֹד יוֹתֵר כְּנֶגֶד אִמָּאאַבָּא.

יָדַעְתִּי שֶׁכַּמָּה שֶׁאֶבְעַט

עֲדַיִן אֶפֹּל אֶל

פִּיר הַמִּשְׁפָּחוֹת.

כַּמּוּבָן, גַּם אַתְּ נָפַלְתְּ.

כָּל כָּךְ רָחוֹק

שֶׁלֹּא נִשְׁאַרְנוּ חֲבֵרוֹת.

גילי חיימוביץ' משוררת בעברית ואנגלית, מתרגמת ומנחה בכתיבה. פרסמה שישה ספרי שירה בעברית וארבעה באנגלית. כמו כן, תרגמה וערכה שני ספרי שירה אסטוניים: "אבק וצבעים" מאת יאן קפלינסקי ו"והקו הופך לצל" מאת מטורה. שיריה תורגמו ליותר מ־30 שפות ופורסמו, בין היתר, בגיליון המוסך מיום 18.5.23. השירים המתפרסמים כאן לקוחים מספרה "ניסויים בפרידה", שיראה אור בקרוב בהוצאת "עיתון 77".

שלומית נעים נאור

סדר בוקר

"אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י
נ֗֝וּדִי הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר"

תהילים י״א, א

הָזִינִי אֶת עוֹר הַפָּנִים בִּקְרֵם

שְׁלוֹשָׁה לִיטֶר פַּלְגֵי מַיִם בְּיוֹם

מִלְמוּלֵי תְּהִלִּים תְּמִידִיִּים

גִּלּוּי עַצְמֵךְ

וּמָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לְגַלּוֹת בַּמַּרְאָה

מִלְּבַד

עִקְבוֹת הִזְדַּקְּנוּתֵךְ

עֹמֶק הַיֹּפִי וְהַכִּעוּר

צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה

נוּדִי נַפְשִׁי

אַתְּ אוֹמֶרֶת לְעַצְמֵךְ

מְנִידָה רֹאשׁ מוּל מַרְאָה

מוֹרֶטֶת שַׂעֲרָה סוֹרֶרֶת

מְמַפָּה קִמְטֵי מֵצַח

מְשִׁיטָה בָּהֶן סִירוֹת

עַד לְמִפְרַץ הָאֹזֶן.

קְרִיאוֹת הַמַּלָּחִים נִשְׁמָעוֹת:

הֵם מַשְׁלִיכִים פַּחֵי אֵשׁ וְגָפְרִית מֵהַסִּפּוּן

מַזְהִירִים כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן,

וְאַתְּ מָה פָּעַלְתְּ.

אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לְהַחְלִיף פֶּרֶק,

לִמְתֹּחַ אֶת הַקְּשָׁתוֹת

מְמַלְמֶלֶת לְעַצְמֵךְ שֶׁהָאֳנִיָּה הַזֹּאת

לֹא תִּטְבַּע

נִזְכֶּרֶת

עוֹד לִפְנֵי צִפּוֹר הַקָּפֶה שֶׁל שַׁחֲרִית

כִּי נֶעֱזַבְתְּ וּלְבַסּוֹף

נֶאֱסַפְתְּ

בַּמַּרְאָה

אִשָּׁה זָרָה

אוּלַי הִיא תֵּדַע

לָמָּה נֶאֱסַפְתְּ.

שיירה

אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהַסְפִּיק וְלֹא מַסְפִּיקִים דָּבָר

מָה כְּבָר יֵשׁ לְהַסְפִּיק אָמַרְתָּ לִי

אָנוּ תְּקוּעִים בְּשַׁיֶּרֶת מְכוֹנִיּוֹת הַפּוֹנָה דָּרוֹמָה

מְטַפְטְפִים דֶּלֶק

יְדִיעָה שֶׁהִגִּיעָה זֶה עַתָּה נִשְׁמַעַת הֵיטֵב

מְכוֹנִיּוֹת קוֹפְצוֹת בָּאֲוִיר, מִי שֶׁלֹּא חָגוּר נֶחְבָּל.

פִּטְרִיַּת הֶעָשָׁן בַּמַּרְאָה.

אֲנִי מְסוֹבֶבֶת אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁהַבָּנוֹת לֹא תִּרְאֶינָה

יוֹדַעַת, זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאֶרְאֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

הַפְּקָק מִשְׁתַּחְרֵר לְיַד נַחַל פּוֹרָה

מִכְּבִישׁ שֵׁשׁ הַכַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת בְּאָדֹם

קַוֵּי הַטֵּלֵפוֹן נוֹפְלִים, אֵיךְ נֵדַע

מִי מֵחֲבֵרֵינוּ נוֹתָר?

הָאֲנָשִׁים בַּמְּכוֹנִית לְפָנֵינוּ עוֹצְרִים

שׁוֹאֲלִים מָה אַתֶּם יוֹדְעִים,

אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים דָּבָר.

אָנוּ זוֹכְרִים רַק אֶת כְּתוֹבוֹת הוֹרֵינוּ

הֵיכָן קְבוּרִים סַבָּא וְסָבְתָא

וְהַנַּיָּדוֹת קוֹרְעוֹת אֶת דִּמְמַת הַהֶלֶם

שׁוֹעֲטוֹת צָפוֹנָה וּמִזְרָחָה

הָאָרֶץ כֻּלָּהּ זְעָקָה

אֵין לְמִי לְהִתְקַשֵּׁר

שלומית נעים נאור היא משוררת ואשת חינוך. שני ספריה, ״אין לדבר סוף״ ו״הדברים שאנחנו לא מדברות עליהם״, יצאו לאור בהוצאת פרדס וזיכו אותה בפרס הליקון ע״ש רמי דיצני ופרס אורי אורבך ליצירה בתרבות יהודית.

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת קרן קולטון, רז יוגב, איה סומך ומגי אוצרי

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

עוד בנושא:

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות