שיר מזמור על משב הרוח | ברטולט ברכט
(Liturgie vom Hauch)
מגרמנית: שמעון זנדבנק
.
פַּעַם הִגִּיעָה זְקֵנָה רְעֵבָה –
שֶׁהֲרֵי בְּלִי פַּת־לֶחֶם רֵיקָה הַקֵּבָה
כִּי טָרְפוּ הַלֶּחֶם אַנְשֵׁי הַצָּבָא –
וְאָז הִיא נָפְלָה לַבִּיב, שָׁם קַר.
וְשׁוּב לֹא הָיְתָה רְעֵבָה.
וְאָז שָׁתְקוּ הַצִּפֳּרִים בַּיַּעַר
רוֹגְעִים אֲמִירִים
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
חָדַל מַשַּׁב־רוּחַ.
.
הִגִּיעַ לְשָׁם רוֹפֵא הַמֵּתִים
וְאָמַר: הַזְּקֵנָה דּוֹרֶשֶׁת אִשּׁוּר.
אָז קָבְרוּ אוֹתָהּ בַּבִּיב הַפָּעוּר
וְעַכְשָׁו הַזְּקֵנָה לֹא אָמְרָה עוֹד מִלָּה.
וְרַק הָרוֹפֵא צָחַק לַזְּקֵנָה.
וְגַם הַצִּפֳּרִים שָׁתְקוּ בַּיַּעַר
רוֹגְעִים אֲמִירִים
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
חָדַל מַשַּׁב־רוּחַ.
.
וְאָז הִגִּיעַ אָדָם יְחִידִי
וַחֲסַר חוּשׁ סֵדֶר הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ,
כָּאן יֵשׁ נְקֻדַּת־תֻּרְפָּה, הוּא הִרְגִּישׁ,
הוּא הָיָה לַזְּקֵנָה מִין יָדִיד וְחָבֵר.
הוּא אָמַר: הִיא צְרִיכָה לֶאֱכֹל, מִצְטַעֵר.
וְאָז שָׁתְקוּ הַצִּפֳּרִים בַּיַּעַר
רוֹגְעִים אֲמִירִים
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
חָדַל מַשַּׁב־רוּחַ.
.
אָז הִגִּיעַ לְשָׁם קוֹמִיסָר וְאִתּוֹ
אַלָּה שֶׁל גּוּמִי וְהִצְלִיף בְּעָרְפּוֹ
שֶׁל הָאִישׁ וּמָעַךְ לְדַיְסָה אֶת מוֹחוֹ.
וְאָז הָאִישׁ לֹא אָמַר עוֹד מִלָּה.
אַךְ קוֹל הַקָּצִין נִשְׁמָע בְּרָמָה:
לוּ יִשְׁתְּקוּ צִפֳּרִים בַּיַּעַר.
רוֹגְעִים אֲמִירִים
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
חָדַל מַשַּׁב־רוּחַ.
.
אָז שְׁלוֹשָׁה בַּעֲלֵי־זָקָן הִגִּיעוּ
וְאָמְרוּ: לֹא עֵסֶק לְאִישׁ יְחִידִי הוּא.
וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ עַד שֶׁאֵשׁ נִפְתְּחָה
וְזָחֲלָה תּוֹלֵעָה בִּבְשָׂרָם, וּשְׁלוֹשָׁה
בַּעֲלֵי־הַזָּקָן לֹא אָמְרוּ עוֹד מִלָּה.
וְאָז שָׁתְקוּ צִפֳּרִים בַּיַּעַר
רוֹגְעִים אֲמִירִים
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
חָדַל מַשַּׁב־רוּחַ.
.
אָז הִגִּיעוּ הֲמוֹן אֲנָשִׁים אֲדֻמִּים
הֵם בִּקְּשׁוּ לְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי הַצָּבָא
אֲבָל אֵלֶּה דִּבְּרוּ בִּמְכוֹנוֹת־יְרִיָּה
וְאוֹתָם אֲדֻמִּים לֹא אָמְרוּ עוֹד מִלָּה
אֲבָל בְּמִצְחָם עוֹד קֶמֶט נִגְלָה.
וְאָז שָׁתְקוּ צִפֳּרִים בַּיַּעַר
רוֹגְעִים אֲמִירִים
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
חָדַל מַשַּׁב־רוּחַ.
.
אָז דֹּב הִגִּיעַ, גָּדוֹל וְאָדֹם,
מֵרָחוֹק וּבְלִי דַּעַת אֶת אָרְחוֹת הַמָּקוֹם
וְטָרַף אֶת הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּיַּעַר.
וְהֵן לֹא שָׁתְקוּ, רַק הִשְׁמִיעוּ מִלָּה,
נִסְעָרִים אֲמִירִים
עַל רִכְסֵי הֶהָרִים
נוֹשֵׁב מַשַּׁב־רוּחַ.
.
הערת המתרגם: השיר הוא פרודיה פוליטית על שירו המפורסם והרומנטי מאד של גתה, ״שיר לילה של הנודד״. הפזמון החוזר בשירו של ברכט נוטל משירו של גתה את הדממה על ראש הפסגות ואת היעדרו של כל משב רוח.
.
התרגום מפורסם באישור הוצאת Suhrkamp.
.
שמעון זנדבנק, מתרגם שירה וחוקר ספרות. חתן פרס ישראל לתרגום 1996.
.
» במדור שירה מתורגמת בגיליון הקודם של המוסך: מחזור שירים מאת יארקו טונטי, בתרגום גלית חזן־רוקם
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
