שירים מאת לי ממן, טפת הכהן־ביק ולורן מילק
מעֵבר מזה
יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת בָּאוֹר, יָכֹלְתִּי לַחְרֹז
אֶת שְׁמִי בָּאוֹר, אֲבָל נוֹתַרְנוּ אֲנִי
מֵעֵבֶר מִזֶּה וְאַתָּה
מֵעֵבֶר מִזֶּה.
יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת בָּאוֹר לִטְבֹּל בִּנְהַר הָאוֹר
אֲבָל נִשְׁאַרְתִּי כָּאן וְהַזְּמַן הוּא שֶׁעוֹבֵר בֵּינֵינוּ
כְּנָהָר שֶׁאֵין טוֹבְלִים בּוֹ פַּעֲמַיִם, וַאֲנִי כְּבָר יוֹתֵר
מִפַּעַם אַחַת טָבַעְתִּי בְּךָ, אֲבָל תָּמִיד
נִמְשֵׁיתִי בַּזְּמַן. כָּךְ נִשְׁאַרְנוּ
אֲנִי מֵעֵבֶר מִזֶּה
וְאַתָּה מָה,
.
וְזִכְרוֹנְךָ – הַאִם
עוֹד חוֹזֵר אֵלֵינוּ לִפְעָמִים, הַאִם סָלַחְתָּ
לִי שֶׁהָיִיתִי צְעִירָה כָּל כָּךְ לַחְשֹׁב שֶׁכָּל הַחַיִּים
מַמְתִּינִים –
.
מֵאָז אֲנִי אוֹחֶזֶת בִּזְנַב הָאוֹר
וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנִּי תָּמִיד
כְּדֵי הֲבָרָה אַחַת.
סליחה בבקשה
סְלִיחָה, עִם מִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר פֹּה
שֶׁיַּעֲשֶׂה סֵדֶר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ:
כּוֹס מַיִם לִפְנֵי צִמָּאוֹן לְאֵין־שְׂאֵת,
יַעַר עֲבֹת אַהֲבָה אַחֲרֵי פֵּרוּרֵי שְׁבִיל
שֶׁלֹּא מְסַמְּנִים דָּבָר, סְלִיחָה
.
מִי מְטַפֵּל כָּאן בַּתִּיקִים שֶׁל אֵלֶּה
שֶׁנִּגְרְרוּ בַּקֶּצֶב הַהֶכְרֵחִי לָהֶם
עַד שֶׁעָקְפוּ אוֹתָם בַּתּוֹר,
סְלִיחָה, לְמִי אֲנִי פּוֹנָה
עִם כָּל תְּעוּדוֹת הַהִצְטַיְּנוּת וּמִכְתְּבֵי הָאַהֲבָה,
מִי מְבָרֵר מָה הָאֲחוּזִים שֶׁמַּגִּיעִים לִי
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי עוֹד בִּפְנִים מֵהַהִיא, שֶׁסְּלִיחָה,
גַּם הִיא הָיְתָה פֹּה, הָיָה לָהּ קִיּוּם בָּעוֹלָם,
הִבְטִיחוּ לָהּ דְּבָרִים, אוֹ לְפָחוֹת
הַדְּבָרִים הִתְפַּרְקְדוּ לְרַגְלֶיהָ
בִּרְבִיצָה שֶׁל הַבְטָחָה כְּנוּעָה
וְהַכֹּל עוֹד הָיָה לְפָנֶיהָ,
וְהִיא הָיְתָה הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ, לְפָנֶיהָ, לְפָנָיו, שֶׁעַכְשָׁו –
סְלִיחָה –
אֲנִי כְּבָר הַרְבֵּה מְאֹד זְמַן מְחַכָּה.
.
.
שיר אהבה
הִבְטַחְתָּ שֶׁתֹּאהַב גַּם אִם יֻשְׁחֲרוּ שִׁנַּי (רָעַדְתִּי)
כְּשֶׁיִּסְעֲרוּ בְּנוֹתַי (לָחַשְׁתִּי)
כְּשֶׁהַמִּינוּס בַּבַּנְק (הִזַּעְתִּי)
כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ תְּסֻכְסַךְ (קִלַּלְתִּי)
כְּשֶׁהַפַּרְנָסָה תִּדְעַךְ (נָשַׁכְתִּי)
וּכְשֶׁהַזִּקְנָה וְהַמַּחֲנָק (גָּמַרְתִּי)
.
וְלָחַשְׁתִּי לְךָ הַשְׁבָּעוֹת מְשֻׁנּוֹת
בְּדִיּוּק כְּשֶׁהָיִיתָ גוֹעֵש
בַּשְּׁפִיכָה
עַד שֶׁשִּׁלַּשְׁתָּ חִבָּה
לְמַהֵר לְבַעֵר חֲשֵׁכָה
וְנָדַרְתָּ (גּוֹנֵחַ)
מַבְטִיחַ,
מַבְטִיחַ, מַבְטִיחַ.
.
.
עיני תהום
עֵינֵי שָׂטָן עֵינֵי הַיֶּלֶד
בַּקְבּוּק תַּבְעֵרָה פָּנָיו
אֱלֹקִים הִכָּה עַל סֶלַע, נִפֵּץ אֶת עוֹלָלָיו.
.
עֵינֵי מַלְאָךְ עֵינֵי הַיֶּלֶד
בְּעַפְעַפֵּי עֵשֶׂב הַזָּהָב
עֵינֵי תְּהוֹם בְּכַף הַקֶּלַע נִגְלוּ אֵלָיו.
.
עֵינֵי רַעַם עֵינֵי הַיֶּלֶד
בְּצִפָּרְנֵי הַדָּם נִרְדַּם
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לִשְׁמֹר עַל הָעוֹלָם.
פרח האלדר
לִישֹׁן פּוֹרִיָּה עִם גִ'ינְס כּוֹאֵב
לְדַגְמֵן מַחְשׂוֹף דִּכָּאוֹן
לְהִתְכַּלֵּב בִּזְרוֹעוֹת עֵץ אַלּוֹן
לְדַפְדֵּף בְּמַחְבֶּרֶת הַחֲלוֹמוֹת
.
אֲהוּבִי בְּפֶרַח הָאֶלְדֶּר
מִשְׁתַּקֵּף בִּכְתַב נָחָשׁ
מַר גָּמִישׁ עָמִיד וְאֶקְזוֹטִי
מִשָּׁלוֹשׁ יוֹצֵאת אֲנִי
.
אֲהוּבִי יוֹרֵד כְּמוֹ גֶּשֶׁם עַל מִטָּתִי
מְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁירִי
.
עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שָׁמְרוּ עַל הַחֹם
בְּכַדּוּר הַזָּהָב עִם סִירוֹפּ אָדֹם
.
עֲלֵי קוֹקוֹס נוֹשְׁרִים
כִּלְשׁוֹן אֱלֹהִים
הַסּוֹחֶפֶת אוֹתִי בְּרֹק
אתה לא עושה איתי
אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה אִתִּי
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם אוֹרִין,
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם עַצְמִי,
מָה שֶׁעָשִׂיתִי עִם חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ,
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם מִילָאן,
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם הָאַגָּן,
מָה שֶׁאֲנִי לֹא עוֹשָׂה עִם עַצְמִי,
מָה שֶׁעָשִׂיתִי לְפֶרַח הַיַּסְמִין
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת שמואל מוניץ, רומי גנון ולילך גליל
תגובות על כתבה זו