לי ממן
מעֵבר מזה
יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת בָּאוֹר, יָכֹלְתִּי לַחְרֹז
אֶת שְׁמִי בָּאוֹר, אֲבָל נוֹתַרְנוּ אֲנִי
מֵעֵבֶר מִזֶּה וְאַתָּה
מֵעֵבֶר מִזֶּה.
יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת בָּאוֹר לִטְבֹּל בִּנְהַר הָאוֹר
אֲבָל נִשְׁאַרְתִּי כָּאן וְהַזְּמַן הוּא שֶׁעוֹבֵר בֵּינֵינוּ
כְּנָהָר שֶׁאֵין טוֹבְלִים בּוֹ פַּעֲמַיִם, וַאֲנִי כְּבָר יוֹתֵר
מִפַּעַם אַחַת טָבַעְתִּי בְּךָ, אֲבָל תָּמִיד
נִמְשֵׁיתִי בַּזְּמַן. כָּךְ נִשְׁאַרְנוּ
אֲנִי מֵעֵבֶר מִזֶּה
וְאַתָּה מָה,
.
וְזִכְרוֹנְךָ – הַאִם
עוֹד חוֹזֵר אֵלֵינוּ לִפְעָמִים, הַאִם סָלַחְתָּ
לִי שֶׁהָיִיתִי צְעִירָה כָּל כָּךְ לַחְשֹׁב שֶׁכָּל הַחַיִּים
מַמְתִּינִים –
.
מֵאָז אֲנִי אוֹחֶזֶת בִּזְנַב הָאוֹר
וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנִּי תָּמִיד
כְּדֵי הֲבָרָה אַחַת.
סליחה בבקשה
סְלִיחָה, עִם מִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר פֹּה
שֶׁיַּעֲשֶׂה סֵדֶר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ:
כּוֹס מַיִם לִפְנֵי צִמָּאוֹן לְאֵין־שְׂאֵת,
יַעַר עֲבֹת אַהֲבָה אַחֲרֵי פֵּרוּרֵי שְׁבִיל
שֶׁלֹּא מְסַמְּנִים דָּבָר, סְלִיחָה
.
מִי מְטַפֵּל כָּאן בַּתִּיקִים שֶׁל אֵלֶּה
שֶׁנִּגְרְרוּ בַּקֶּצֶב הַהֶכְרֵחִי לָהֶם
עַד שֶׁעָקְפוּ אוֹתָם בַּתּוֹר,
סְלִיחָה, לְמִי אֲנִי פּוֹנָה
עִם כָּל תְּעוּדוֹת הַהִצְטַיְּנוּת וּמִכְתְּבֵי הָאַהֲבָה,
מִי מְבָרֵר מָה הָאֲחוּזִים שֶׁמַּגִּיעִים לִי
שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי עוֹד בִּפְנִים מֵהַהִיא, שֶׁסְּלִיחָה,
גַּם הִיא הָיְתָה פֹּה, הָיָה לָהּ קִיּוּם בָּעוֹלָם,
הִבְטִיחוּ לָהּ דְּבָרִים, אוֹ לְפָחוֹת
הַדְּבָרִים הִתְפַּרְקְדוּ לְרַגְלֶיהָ
בִּרְבִיצָה שֶׁל הַבְטָחָה כְּנוּעָה
וְהַכֹּל עוֹד הָיָה לְפָנֶיהָ,
וְהִיא הָיְתָה הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ, לְפָנֶיהָ, לְפָנָיו, שֶׁעַכְשָׁו –
סְלִיחָה –
אֲנִי כְּבָר הַרְבֵּה מְאֹד זְמַן מְחַכָּה.
.
לי ממן היא עורכת ראשית בהוצאת פרדס. ספרה "למה הדבר דומה" (ידיעות ספרים, 2017) זיכה אותה בפרס הליקון ובפרס שרת התרבות. השירים שכאן לקוחים מתוך ספרה החדש, "פיתום", אשר יראה אור הקיץ בסדרת רתמוס של הקיבוץ המאוחד. חברת המערכת המייסדת של המוסך. שירים פרי עטה פורסמו במוסך בגיליון 19 ובגיליון מיום 13.10.22.
.
טפת הכהן־ביק
שיר אהבה
הִבְטַחְתָּ שֶׁתֹּאהַב גַּם אִם יֻשְׁחֲרוּ שִׁנַּי (רָעַדְתִּי)
כְּשֶׁיִּסְעֲרוּ בְּנוֹתַי (לָחַשְׁתִּי)
כְּשֶׁהַמִּינוּס בַּבַּנְק (הִזַּעְתִּי)
כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ תְּסֻכְסַךְ (קִלַּלְתִּי)
כְּשֶׁהַפַּרְנָסָה תִּדְעַךְ (נָשַׁכְתִּי)
וּכְשֶׁהַזִּקְנָה וְהַמַּחֲנָק (גָּמַרְתִּי)
.
וְלָחַשְׁתִּי לְךָ הַשְׁבָּעוֹת מְשֻׁנּוֹת
בְּדִיּוּק כְּשֶׁהָיִיתָ גוֹעֵש
בַּשְּׁפִיכָה
עַד שֶׁשִּׁלַּשְׁתָּ חִבָּה
לְמַהֵר לְבַעֵר חֲשֵׁכָה
וְנָדַרְתָּ (גּוֹנֵחַ)
מַבְטִיחַ,
מַבְטִיחַ, מַבְטִיחַ.
.
טפת הכהן־ביק היא פוסט־דוקטורנטית במכון כץ ללימודי יהדות באוניברסיטת פן בפילדלפיה. חוקרת ספרות עברית ועוסקת בעיקר בנושאים של דת וחילון וכן במשבר האקלים בספרות העברית. פרסמה רשימות, שירים ופרוזה בבמות שונות. פתיחה של נובלה פרי עטה נבחרה ל"פרויקט ההתחלות של המוסך".
.
לורן מילק
עיני תהום
עֵינֵי שָׂטָן עֵינֵי הַיֶּלֶד
בַּקְבּוּק תַּבְעֵרָה פָּנָיו
אֱלֹקִים הִכָּה עַל סֶלַע, נִפֵּץ אֶת עוֹלָלָיו.
.
עֵינֵי מַלְאָךְ עֵינֵי הַיֶּלֶד
בְּעַפְעַפֵּי עֵשֶׂב הַזָּהָב
עֵינֵי תְּהוֹם בְּכַף הַקֶּלַע נִגְלוּ אֵלָיו.
.
עֵינֵי רַעַם עֵינֵי הַיֶּלֶד
בְּצִפָּרְנֵי הַדָּם נִרְדַּם
כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לִשְׁמֹר עַל הָעוֹלָם.
פרח האלדר
לִישֹׁן פּוֹרִיָּה עִם גִ'ינְס כּוֹאֵב
לְדַגְמֵן מַחְשׂוֹף דִּכָּאוֹן
לְהִתְכַּלֵּב בִּזְרוֹעוֹת עֵץ אַלּוֹן
לְדַפְדֵּף בְּמַחְבֶּרֶת הַחֲלוֹמוֹת
.
אֲהוּבִי בְּפֶרַח הָאֶלְדֶּר
מִשְׁתַּקֵּף בִּכְתַב נָחָשׁ
מַר גָּמִישׁ עָמִיד וְאֶקְזוֹטִי
מִשָּׁלוֹשׁ יוֹצֵאת אֲנִי
.
אֲהוּבִי יוֹרֵד כְּמוֹ גֶּשֶׁם עַל מִטָּתִי
מְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁירִי
.
עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שָׁמְרוּ עַל הַחֹם
בְּכַדּוּר הַזָּהָב עִם סִירוֹפּ אָדֹם
.
עֲלֵי קוֹקוֹס נוֹשְׁרִים
כִּלְשׁוֹן אֱלֹהִים
הַסּוֹחֶפֶת אוֹתִי בְּרֹק
אתה לא עושה איתי
אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה אִתִּי
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם אוֹרִין,
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם עַצְמִי,
מָה שֶׁעָשִׂיתִי עִם חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ,
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם מִילָאן,
מָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם הָאַגָּן,
מָה שֶׁאֲנִי לֹא עוֹשָׂה עִם עַצְמִי,
מָה שֶׁעָשִׂיתִי לְפֶרַח הַיַּסְמִין
.
לורן מילק משוררת, עורכת ומוזיקאית. בוגרת בית הספר מנשר לאמנות. עורכת האנתולוגיה "וילכו ויבואו בית אישה" (טנג'יר, 2019). ספריה: דם הבתולה (גוונים, 2000), פרפר פרלין (הוצאה מחודשת של טנג'יר, 2020), בורא מיני יללות (טנג'יר, 2020). זוכת פרס מטולה לשירה לשנת 2023. השירים שכאן מתוך הספר "תפילה בהנץ", שעתיד לראות אור השנה בהוצאת פרדס. שיר פרי עטה פורסם בגיליון 45 של המוסך.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת שמואל מוניץ, רומי גנון ולילך גליל
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
