ארוכים | לפני שהאנושי השחית את פני הילד

 שִבעה שירֵי אֵבֶל | אוקטובר 2023

נמרוד ברקו

.

1.

אַי, עוֹלָם.

.

הִנֵּה הָרַע מִכֹּל:

שֶׁאִם הוֹצֵאתָ אֶת הָרַע מִכֹּל מֵהָעוֹלָם

כִּי אָז הוֹצֵאתָ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִמֶּנּוּ.

.

אִי אֶפְשָׁר לְטַהֵר אֶת הָעוֹלָם.

.

תְּקוּמַת הָעוֹלָם תְּהֵא זַעֲרוּרִיּוּתוֹ־שֶׁל־הָעוֹלָם:

.

לִפְנֵי שֶׁהָאֱנוֹשִׁי

הִשְׁחִית אֶת פְּנֵי הַיֶּלֶד,

הוּא,

הָאֱנוֹשִׁי,

לִטֵּף בְּרֹךְ אֶת שְׂעָרוֹ, שָׁמַעְתִּי; אַחַר כָּךְ

שְׂעָרוֹ הִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ כְּמוֹ שֵׂעָר שֶׁל גּוּפוֹת בָּרוּחַ.

.

2.

שַׁן, יֶלֶד;

שַׁן נְצָחִים;

שַׁן בַּתְּהוֹמוֹת;

הָרֹעַ מְטוֹפֵף לְפָנֶיךָ, עַגְמוּמִית פֻּרְעָנוּתוֹ,

אֲבוּדָה בִּבְשָׂרָהּ –

פַּרְצוּפָהּ אָיֹם

וּפַרְצוּפָהּ מְבֹהָל

וּפַרְצוּפָהּ מִתְרַבֶּה.

.

3.

דּוֹמֶה כִּי עֲמֻקּוֹת־עֲמֻקּוֹת־יָשַׁנְתִּי

וַעֲמֻקּוֹת־עֲמֻקּוֹת־פֶּתַע אֲנִי נִסְתָּר־חַי בְּתוֹכְכֵי הַגּוּפוֹת שֶׁל הוֹרַי.

שְׁמִי הוּא אַבְרָהָם. חוּס עֵינֶיךָ עָלַי.

אַבְרָהָם מְדַמֵּם, שָׁמַעְתִּי;

סְבִיבוֹ אֵילוּ גַּפַּיִם מֻתָּזִים.

וְגוּפִי דָּמוּם כָּל כָּךְ וְגוּפִי נֻקְשֶׁה כָּל כָּךְ שֶׁאֵינִי בָּטוּחַ

לְמִי שַׁיָּכוֹת הַגַּפַּיִם הַלָּלוּ.

סְבִיבִי אֲגָלִים־אֲגָלִים שֶׁל כְּרוּתֵי־גַּפַּיִם.

.

וְגוּפִי דָּמוּם כָּל כָּךְ וְגוּפִי נֻקְשֶׁה כָּל כָּךְ שֶׁאֵינִי בָּטוּחַ

לְמִי שַׁיָּכוֹת הַגַּפַּיִם שֶׁרָאִיתִי מְבֻדָּרוֹת סְבִיבִי.

אֵדַע אוּלַי כְּשֶׁמְּאֻחָר יוֹתֵר כְּשֶׁאוּלַי אֵלֵךְ.

.

4.

בְּעָמְקֵי הַיָּם אוֹיְבֵי־הַבָּשָׂר מִתְרַכְּכִים פֶּתַע;

אֵלֶּה הַזְּוָעוֹת שֶׁל הָעֵינַיִם־שֶׁל־הָעוֹלָם.

.

5.

מְאֻחָר יוֹתֵר

אֵצֵא בְּגַפִּי אֶל הֶהָרִים.

זֶהוּת הַבְּדוּיָה־מִלֵּב שֶׁמָּאן דְּהוּ

הִשְׁלִיךְ עָלַי – הֲזֶהוּ הָרֹעַ? –

תִּתְמוֹסֵס רַכִּיכָתִית וְיִתְגַּדְּלוּ בָּהּ אַצּוֹת

וּצְבָתוֹת־שֶׁל־סַרְטָנִים יְעַכְּלוּהָ חֲרִישִׁית־חֲרִישִׁית.

.

6.

חַכֵּה, אָדָם.

אֵלֶּה לְחָשִׁים שֶׁל קֹמֶץ־אֵיבָרִים־פְּנִימִיִּים־בַּאֲפֵלָה־מֻחְלֶטֶת.

אֵלֶּה אֲגָלִים־שֶׁל־אוֹר.

.

7.
אַי, עוֹלָם.

.

שָׁמַעְתִּי וַי וַי

וַי וַי וַי

שָׁמַעְתִּי וַי וַי וַי

.

עוֹלָם, עוֹלָם!

.

שָׁמַעְתִּי וַי וַי

צוֹעֶקֶת וַי וַי

וַי וַי וַי

וְצוֹעֶקֶת וַי וַי וַי

 

נמרוד ברקו הוא משורר ועורך לשון. יצירותיו (שירה ופרוזה) פורסמו בכתבי עת שונים, ובהם "הו!", "הבה להבא", "סְפָר" ו"מאזניים". ספרו הראשון, "תקופת־הכוכב שטרם נתפתחו־בו־עיניים", ראה אור בקיץ 2020 בהוצאת פרדס.

.

במדור ארוכים בגיליון הקודם של המוסך: ״קומי״, מחזור שירים מאת רמי לאון יולזרי

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן