מרב קינן
מי הותיר חצץ ברציף התחנה
מִי הוֹתִיר חָצָץ
בִּרְצִיף הַתַּחֲנָה
.
וַדַּאי הוּא סֶלַע שֶׁנִּשְׁבַּר
.
כִּי אֶבֶן תּוֹתִיר מַנְגִּינוֹת
.
לוּ מַיִם עָמְדוּ
בָּבוּאוֹת הָאֲנָשִׁים הָעֲצוּבִים
.
אִם אֹרֶן, אָז שֵׁכָר הוֹרִישׁ
.
נַקָּר הִפְקִיר נוֹצָה זִכְרוֹן אִמּוֹ
אַחַר יְחַפְּשָׂהּ וְלֹא יִמְצָא
.
חָתוּל אִתֵּר נוֹצָה
זָרַק טַבַּעַת
.
שָׂדֶה הָפַךְ אָבָק
מִדְבָּר אִבֵּד חוֹלוֹת
.
מִי שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסָל
בִּרְצִיף הַתַּחֲנָה
נִעֵר גַּרְגֵּר מִמִּכְנָסָיו
וְלֹא יָדַע
.
הגשם
א
בְּעָבְרָם עָלַי שַׁרְשֶׁרֶת נְשִׂיאִים
כְּאֵם סְתוּרָה חוֹבֶקֶת יֶלֶד
לְלֹא לֶחֶם
יֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל קַרְסֻלֶּיהָ
הֵן הַגֶּשֶׁם
.
ב
אִישׁ צָנוּם דְּהוּי מַחֲלָצָה
בֵּין מֵיתְרֵי שְׁחָקִים פּוֹסֵעַ
הוּא הַגֶּשֶׁם בְּלִי כְּבֻדָּה
.
ג
עֳפָרִים רוֹבְצִים בָּאָחוּ
הֵם הַגֶּשֶׁם
אַף שֶׁלְּעִתִּים אֲנִי רוֹאָה
בּוֹ בַּז הֶחָג מֵעַל פַּרְדֵּס
.
ד
נוֹצוֹתֵיהֶן זָהָב כִּי הֵן הַשֶּׁמֶשׁ וְקוֹלָן
הָאֱלֹהִים וּבְדִידוּתָן הִיא בְּדִידוּתִי
וּמַחְבּוֹאָן אֵינִי יוֹדַעַת
.
לֵאוּת
פָּשַׁט הַכָּחֹל
הַכָּחֹל בְּיוֹתֵר שֶׁפָּשַׁט
וּבָקַעְתִּי אֶת פִּי
לִכְדֵי סֶדֶק
לִגְמֹעַ אוֹתוֹ הַךְ מְעַט
אֶת מְחוֹג הַגַּרְגֵּר הַנָּדִיר
.
כְּסָיוֹת כּוֹכְבֵי לֶבֶד
קָמַץ הַסּוֹפֵר שְׂפָתָיו לִנְשִׁיפָה
.
אֲנִי עֲיֵפָה מִלִּצְלֹף דַּהֲרַת עַכְבְּרוֹשִׁים
הַמּוֹשְׁכִים אֶת מֶרְכֶּבֶת הַשֶּׁמֶשׁ
.
מרב קינן היא עובדת סוציאלית, מספרת סיפורים ובוגרת מסלול הכתיבה של הליקון. תלמידת תואר שני במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון. שיריה ראו אור בבמות שונות ובגיליונות המוסך מתאריכים 10.3.22 ו-27.10.22. ספר ביכוריה, "טבת", ראה אור בימים אלה בהוצאת הליקון.
.
משה קול
צל־עץ בקיץ
נֵעוֹר בַּעֲרָפֶל מְטֻשְׁטַשׁ־קַוִּים
נִמְתַּח בְּפִהוּק הוֹלֵךְ וּמִתְבָּרֵר
בַּדֵּי זְרוֹעוֹת פְּרוּשִׂים אֶל יָם
מָנוֹד נִצּוּי טְרָפִים קַל
הוֹלֵךְ וּמִתְקַצֵּר אֶל עַצְמוֹ
עַד כֶּתֶם נָעוּץ בַּחוֹל
.
וְשׁוּב נוֹבֵט לְאַט
גּוֹלֵשׁ מֻנָּח עַל תְּלוּלִיּוֹת וְשִׂיחַ
מֵנִיף עָנָף אֶל קֶדֶם בָּהִיר
עַד מַאֲפִיר הָאֹדֶם
עַד יָפוּג בַּחֲשֵׁכָה
.
וְחוֹזֵר בְּצֵל שַׁחַר חָדָשׁ
וְהֶטֵּל שׁוֹנֶה בּוֹ:
כַּפְתּוֹר פָּרַח
אוֹחַ נָח
זֶרֶד נִשְׁבַּר בַּצַּד
.
וְהַצֵּל, כְּמוֹ הָאָדָם,
מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עַצְמוֹ
לֹא חוֹרֵג מִגְּבוּלוֹ
שֶׁלֹּא יִשְׁזֹף עוֹרוֹ
שֶׁלֹּא יִמּוֹג יוֹמוֹ
בְּאוֹר חָדָשׁ
.
משה קול הוא פרופסור באוניברסיטה העברית ומשורר. ספר הביכורים שלו, "באור שזוף", יצא לאור ב־2022 בהוצאת עתון 77. ספר שיריו השני, "בזל מול מרפסת", התפרסם השנה בהוצאת עמדה, שניהם בעריכת רפי וייכרט. שיריו התפרסמו במבחר במות לשירה ובאנתולוגיות.
.
צביה ליטבסקי
חבצלת החוף
רָאִיתִי אֶת הַשֵּׁפֶל הַגָּדוֹל
בְּשׁוּב הַמַּיִם אֶל חֵיקָם
וּמִתּוֹךְ הַבְּעָתָה
עָלִיתִי
.
וּגְבִיעִי הַצָּחֹר
שִׁחְרֵר מִתּוֹכוֹ
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
.
*
בַּת דְּמוּתִי
מִתַּמֶּרֶת
אֶל חֶשְׁכַת הַמַּיִם,
אַצּוֹת־סְתָרִים מְעֻלָּפוֹת אַט
מִתְהַפְּכוֹת בְּנִבְכֵיהֶם
.
בַּת דְּמוּתִי,
אֶל תּוֹכֵךְ אַתִּיר אֶת חִיּוּתִי
וְאִוָּתֵר
קַו מִתְאָר
מִתְפּוֹרֵר
לְאִטּוֹ
.
צביה ליטבסקי היא משוררת ומסאית. ספר שיריה השמיני "עין הדומיה" ראה אור בהוצאת כרמל ב-2021. שירים ומאמרים פרי עטה פורסמו בגיליונות המוסך, בין השאר בגיליונות 46, 79, ובגיליונות מתאריכים 22.7.21 ו־23.6.22.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים חדשים מאת שני סמאי־מוסקוביץ', רעיה ג'קסון זלקינד וג'ודי עדיני
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
