שירים מאת קרן קולטון, רז יוגב, איה סומך ומגי אוצרי
כרבול
שׁוּב אֲנִי מִצְטַנֶּפֶת
בִּכְרֵסוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁל אָבִי
כְּפִי שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת
שֶׁעָשִׂיתִי כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה.
.
שׁוּב הוּא אוֹמֵר
שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר
וּשְׁנֵינוּ בּוֹכִים
עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים.
.
.
מחוץ לחדר הלידה
שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, מְבַעְבְּעוֹת בְּעוֹרְקֶיךָ
דּוֹפְקוֹת בְּצַוָּארְךָ
פּוֹעֲמוֹת מִחוּץ לַגּוּף.
מָה אָמַר הָאִישׁ בְּלָבָן
אַבָּא רוּץ
דְּהַר כְּמוֹ
סוּס
בְּמַדְרֵגוֹת בֵּית הַחוֹלִים.
שְׁתַּיִם וְעוֹד שְׁתַּיִם
דְּגֵי זָהָב מִטַּלְטְלִים בְּשַׂקִּיּוֹת
וְאֵין בָּהֶן
אֲוִיר.
מְחַכֶּה עַל סַפְסָל מַתַּכְתִּי,
בִּקְצֵה מִסְדְּרוֹן נִפְתַּחַת
דֶּלֶת.
אֶגְלֵי זֵעָה טוֹבְעִים בְּעֵינָיו.
.
.
רמזים משטרתיים לפתרון תעלומה בלשית
שָׁנִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת אֲהוּבָתִי. אֲהוּבָתִי חַיָּה
עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת. חָשַׁבְתִּי עַל אֲהוּבָתִי כָּל
אֵיפֹה, שֶׁעֵינֶיהָ הִצִּיתוּ בִּי מְדוּרוֹת. כָּל אֵיפֹה,
שֶׁשְּׂפָתֶיהָ הִצִּיתוּ בִּי מֶרֶד. שָׁעָה שֶׁפִּירוֹמָן
אֲמִתִּי צָרַב עַל גּוּפִי כְּוִיּוֹת.
.
הוּא הִצִּית גַּם חֲנוּת סִדְקִית קְטַנָּה, לְלֹא
בִּטּוּחַ, בִּרְחוֹב נַחֲלַת בִּנְיָמִין פִּנַּת רְחוֹב
הַשּׁוּק. הוּא הִצִּית גַּם חֲנוּת בְּגָדִים קְטַנָּה,
בִּרְחוֹב אָלֶנְבִּי, בּוֹאֲכָה רְחוֹב לֵבוֹנְטִין. הוּא
הִצִּית גַּם, בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ מַמָּשׁ, חֲנוּת
שְׁלִישִׁית, שֶׁאֶת טִיבָהּ וּכְתָבְתָּהּ אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת.
.
כְּשֶׁאֲהוּבָתִי תַּגִּיעַ, אֶשְׁכַּח אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל אִמִּי,
אֶשְׁכַּח כָּל סֵפֶר שֶׁקָּרָאתִי, אֶשְׁכַּח אֶת דִּבּוּרַי
הַגְּבוֹהִים (בִּקְטַנּוֹת כִּמְעַט לֹא דִּבַּרְתִּי).
כְּשֶׁהִיא תַּגִּיעַ, אֶמְצֹץ אֶת הַחַיִּים. אַל תִּפְחֲדִי
מִמֶּנִּי. הָיִיתִי מַעֲנִיקָה חַיִּים, מַצְמִיחָה, מְטַפַּחַת
שְׁתָלִים, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי בּוֹעֶרֶת, מִתְכַּלָּה,
מְדַשֶּׁנֶת כְּמוֹ פְּסֹלֶת, בְּעֵרוֹת שֶׁל אֲחֵרִים.
אַל תִּפְחֲדִי מִמֶּנִּי. זְמַן הַנְּשִׁיקָה שֶׁלִּי, אָרְכּוֹ
הָיָה כִּשְׁעָתַיִם. זְמַן הָאַהֲבָה שֶׁלִּי, אָרְכּוֹ כְּמוֹ
הַזְּמַן שֶׁפִּירוֹמָנִים אֲמִתִּיִּים, מַסְתִּירִים אֶת
עִקְבוֹת פִּשְׁעֵיהֶם.
.
בִּרְחוֹב נַחֲלַת בִּנְיָמִין פִּנַּת רְחוֹב הַשּׁוּק יָשַׁבְתִּי
עִם ד', וְד' צִלְּמָה צִלּוּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְמָחֳרָת
לָעִתּוֹנוּת. בִּרְחוֹב אָלֶנְבִּי פִּנַּת לֵבוֹנְטִין,
יָשַׁבְתִּי עִם א', שָׁבוּעַ אַחֲרֵי שֶׁגֶּבֶר וְאִשָּׁה
הִתְנַשְּׁקוּ שָׁם לְעֵינַי, בִּזְמַן אַהֲבָה שֶׁאָרַךְ
אוּלַי שְׁעָתַיִם, בִּמְקוֹמִי. וּבָרְחוֹב הַשְּׁלִישִׁי,
אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת כְּבָר עִם מִי יָשַׁבְתִּי. אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת
אוֹתוֹ טוֹב כְּמוֹ אֶת הַפִּירוֹמָן שֶׁל יַלְדוּתִי,
יַלְדוּת שֶׁל בְּסִיסִים צְבָאִיִּים שֶׁאֲנִי מוּכָנָה
עַכְשָׁו לִשְׁכֹּחַ, כְּמוֹ אֶת פְּשָׁעָיו שֶׁל אָבִי.
.
.
שלולית
יֵשׁ שְׁלוּלִית שֶׁתֶן מִתַּחַת לְאַבָּא וְהַמַּעֲלִית עוֹלָה לְאִטָּהּ
לְאִטָּהּ וְהוּא רָץ בִּדְמָעוֹת לְעֹמֶק הַחֶדֶר מְסָרֵב שֶׁ… לוֹחֵשׁ מְבוּשִׁים מִשְׁתַּתֵּק
גַּרְבָּיו רְטֻבּוֹת עֲקֵבוֹת שֶׁל פָּעוֹט שֶׁיָּצָא מֵאַמְבַּטְיָה וַאֲנִי מְמַלְמֶלֶת תֵּן לִי תֵּן לַעֲזֹר
מְקַלֶּפֶת גַּרְבַּיִם לַחוֹת מֵהָרֶגֶל מַשְׁפִּילָה מַבָּטַי
לֹא קָרָה שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה שׁוּם דָּבָר
אַבָּא אַבָּא לֹא כֻּלָּם עֲטוּיִים בְּשִׁרְיוֹן כְּמוֹ דַארְת וֶיְדֶר
מַרְעִימִים בְּקוֹלָם הֶחָזָק עַל יַלְדָּם לוּק אַי אֶם יוֹר פָאדֶר
מַסְפִּיקִים לְהַחְזִיר נִשְׁמָתָם לַבּוֹרֵא לִפְנֵי הַחִתּוּל
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת לי ממן, טפת הכהן־ביק ולורן מילק
תגובות על כתבה זו