ענת חנה לזרע
ליל אי הסדר
עֶרֶב חַג יוֹרֵד עָלַי מִמָּסֹרֶת הֶהָרִים
הִזְדַּהֲרוּת, חֵלֶק שָׁבִיר מִפֻּלְחָן.
מִקְלַעַת שָׁמַיִם וְנִקְרָה מַכְבִּידָה בֵּין הַשְּׁכָמוֹת
בְּמוֹרַד הַגָּרוֹן עֶלְבּוֹן נִתְלֶה
מְמָאֵן לְהִבָּלַע.
.
לַיִל מְיַלֵּל כְּמוֹ רַךְ נוֹלָד, תּוֹעֶה אֱלֵי מֶרְחָק
צֶבַע קוֹלוֹ יָרֹק-קוֹרֵא לְמַיִם, זָר לֹא זָר,
כַּמָּה נִשְׁתַּנָּה מִכָּל הַלֵּילוֹת,
מְבַקֵּשׁ הַשְׁגָּחָה, שִׂימַת עַיִן, עַז לִשְׂרֹד.
.
בֹּקֶר הַמָּחָר, הֱיֵה נָא טוֹב אֶל לֵיל
הַשְׁכֵּם לְהָרִים מִן הַמִּטָּה אֶת הַגּוֹזָל
לַטֵּף אֶת הַכּוֹכָבִים בִּלְחָיָיו, בְּמִצְחוֹ.
בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַזְּעִירוֹנִיּוֹת הַנַּח
כְּנַף לְבָנָה רַכָּה לְמַגָּע, מְשַׁכֶּכֶת.
הַרְאֵה לוֹ אֶת גֻּמּוֹת הַחֵן
בְּחִיּוּךְ הַדֻּבָּה הַקְּטַנָּה,
שֶׁקֶט נְסֹךְ בּוֹ וְשַׁחַר, בֹּקֶר
הַמָּחָר, לְעוֹלָם.
.
אֵיךְ לִשְׁמֹר רֶצֶף קִרְבָה אֶל מֵתַי
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה לִמְרֹד לְמַעַן הַמִּתְמַעֵט, הַנִּגְזָל,
אֵיזֶהוּ תַּפְקִידִי בְּמַעֲשֵׂה הַשַּׁלֶּכֶת?
.
עֶרֶב חַד מוֹעֵד עָלַי, אוֹיָה עַל הַחֵרוּת.
מְנַת הָאֹכֶל, אִגֶּרֶת קֶדֶם. וְגַם שֻׁלְחַן
הָעֵץ בִּנְדוּדוֹ.
הַשִּׁמָּמוֹן? עֲדַיִן בְּחִתּוּלָיו, שׁוּלְיָה.
.
אֵי שָׁם, בְּרֶגַע זֶה, מִישֶׁהוּ מִתְרַבֶּה,
מַעֲרִים עַל בְּדִידוּתוֹ.
.
אי השִּׁכְחה
עוֹרְבִים קְרוּעִים, גִּזְרֵי צַפְצָפָה וּבֹץ-עָפָר,
תְּנֵנִי וְאַטְבִּיעַ מוֹת שִׁבְטִי בַּנָּהָר.
בְּמַיִם חַיִּים גַּעְגּוּעַי שׂוֹרְדִים חֻמְרַת קִיּוּמַי
.
קְרָאֵנִי בּוֹנֶה וָאֶבְנֶה סֻכַּת צַעַר בִּנְבָכִים
שָׁם הַזְּמַן אֵינוֹ מַרְדֶּה מַמְלָכוֹת
.
יְהִי רְצוֹנִי קָנֶה וַיִּתַּמֵּר לְמַעֲנֶה.
נִפְתָּל מִלְּפָנֶיךָ הַגּוּף, הָרוּחַ זְקוּקָה לְרֶצֶף
תְּנֵנִי מָקוֹם לְקֵן זִכָּרוֹן, הָרִיק הוּא עַתָּה מִשְׁפַּחְתִּי
.
אֶאֱרֹג שָׁרְשֵׁי אַלְמוֹן לְדֶלֶת וְלֹא,
לֹא אֶקְבַּע פַּעֲמוֹן, מְבַקְּרֵי מִקְדָּשִׁי אֵינָם קְרוּאִים
.
אֶסְפֹּר כּוֹכָבִים בִּצְנֹח לֵב, אַקְשִׁיב לִפְנֵי שְׁנָתִי לִצְדָפוֹת,
סִפּוּרָן נִצְחִי וּפוֹתֵר חַלּוֹן
.
שְׁמֹר אוֹתִי, אֱלֹהַי, מֵרְעַב טוֹרְפַי, מִשִּׁכְחָה אֶסָּכֵר לְבַדִּי
.
הרוח מְשטָּה
מַפַּל חַרְצִיּוֹת מִתְנַהֵר אֵלַי בְּמִדְבָּרִיּוֹת הַקֶּרַח
וָלֹא,
מָה מַטֶּה בְּהוֹד דְּבָרוֹ אֶת שִׂימַת לִבִּי
מִן הַדִּכּוּי, הַדִּין, הַדֹּפִי.
.
קִרְבַת הַדָּם חַיָּה, מִתְבַּדֶּלֶת אֶל הַמֶּרְחָק,
הָאֱנוֹשִׁי לוֹקֶה בַּכְּפוֹר, מְבַקֵּשׁ מַסְוֶה לְדֹק הָעוֹר.
בְּזָכְרִי אֶת בֵּית הוֹרַי אֲנִי מַזְעִירָה רַעַד
.
טוֹבְעָנִית אַדְמַת הָעֶצֶב, עֲגוּרִים חוֹלְפִים מִנֶּגֶד
אַפְרוֹנִיִּים, נוֹקְבִים בְּהוּמוֹר, בְּהִוָּעֲדוּת,
בְּעֵרַת פֶּחָם עַל הַנּוֹצוֹת חוֹמֶקֶת מֵעַיִן.
.
בְּמִדְבָּרִיּוֹת הַקֶּרַח מִתְנַהֵר אֵלַי מַפַּל חַרְצִיּוֹת.
זָהֳרָה בַּטֶּבַע, אוֹתוֹתֶיהָ בַּמְּצִיאוּת
מֵחֲמַת הַיֹּפִי, הַיֹּפִי שִׁמְשִׁי
עַל פָּנַי בְּהֶרֶף מִתְכָּרֵךְ מַבָּט.
.
הַדִּמְיוֹן אֲמִתִּי, אַנְטַרְקְטִיקָה, וְאַתְּ?
.
קְרָבוֹת אַיִן, אֵין אִישׁ שׁוֹכֵן בַּיַּבֶּשֶׁת שֶׁלִּי,
רַק מִשְׁלָחוֹת בָּאוֹת וְעוֹזְבוֹת
.
לְאוֹר הַחֹרֶף, הֶחָפוּן בִּידֵיהֶן הוּא אוֹצָר.
.
ענת חנה לזרע היא משוררת. ספרה הראשון, "בעד הפרצה שבאוויר", ראה אור בהוצאת ספרי עתון 77 בשנת 2013. ספרה השני, "נשיקה בשפתי השפה", ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2017. ספרה השלישי "בידי מלאכי המים" ראה אור בהוצאת ספרי עתון 77 בפברואר 2023. שירים פרי עטה פורסמו בגיליונות 30, 82, ו-101 של המוסך.
.
אפרת בלום
אורז
אֹרֶז עָדִיף לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי כּוֹסוֹת, אִם כְּבָר מְכִינִים,
אַתָּה אוֹמֵר, וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל פְּרֵדָה,
כִּי כָּךְ נִשְׁמַעַת הִתְרוֹפְפוּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם, מִלִּים פְּשׁוּטוֹת,
כְּמוֹ חֲצָאִית קְצָרָה מִדַּי, שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת שֶׁל נְסִיגָה,
כְּמוֹ יָדֶיךָ שֶׁאַתָּה פּוֹכֵר שׁוּב וָשׁוּב לְיַד הַכִּירַיִם וְרֵיחַ
חֲרִיכָה נוֹבֵט בִּתְנוּעָתָן, רֵיחַ שִׁכְחָה וְטַעַם מַפְתְּחוֹת
בַּמִּטְבַּח הַמַּרְאֶה עַצְמוֹ פָּרוּד מֵאִתָּנוּ, נָקִי מִן הַבֵּרוּר,
מִן הַהֶכְרֵחַ לִדְלוֹת זֵכֶר שָׁנִים אֲחֵרוֹת, שְׁהוּיוֹת יוֹתֵר,
רָקַדְנוּ אָז רִקּוּד זָעִיר, אִטִּיִּים וַאֲרֻכִּים כְּמוֹ שְׁתֵּי דְּרָכִים עוֹקְפוֹת,
הִצַּעְתָּ, כְּמוֹ שְׁנֵי עֵצִים מוּזָרִים בִּקְצֵה שְׂדֵרָה,
הִצַּעְתִּי אֲנִי, כְּמוֹ יָם וְיַבָּשָׁה, הִסְכַּמְנוּ, אַךְ לֹא הִצְלַחְנוּ
לְהַחְלִיט מִי מֵאִתָּנוּ הוּא הַתְּנוּעָה הַגַּלִּית הַשּׁוֹלַחַת אֶצְבָּעוֹת
בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאַחֵר הַמַּמְתִּין בְּהִשְׁתָּאוּת, בְּהַתְמָדָה,
בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה, בַּבֹּקֶר קַמְנוּ וּפְנֵי שְׁנֵינוּ חֲרוּצִים
בְּקִמְטֵי הַסָּדִין, שְׂעָרֵנוּ פָּרוּעַ כְּמוֹ חֹמֶר הַשּׁוֹאֵף,
וְלֹא מַגִּיעַ, אֶל הַצּוּרָה, הִסְבַּרְתִּי לְךָ שֶׁאוֹתִי צָרִיךְ לִרְצוֹת
כְּמוֹ שֶׁרוֹצִים יֶלֶד וְלֹא הִתַּרְתִּי לְךָ עוֹד אֶת הַדְּמָמָה,
הִכְרַחְתִּי אוֹתְךָ הַחוּצָה מִתּוֹךְ הוֹרֶיךָ, מִתּוֹךְ יַלְדוּתְךָ,
מִתּוֹךְ הָרְחוֹבוֹת הָרָאשִׁיִּים שֶׁל שְׁתִיקָתְךָ, וְאַתָּה
חִיַּכְתָּ, הָיְתָה זוֹ הַצְּעָקָה הַיְּחִידָה שֶׁצָּעַקְתָּ מֵעוֹדְךָ,
וּמֵאַחֲרֵי הַמַּרְאָה שֶׁמִּמֶּנָּה נִבְּטוּ אֵלַי פָּנַי
פָּנִיתָ לְכָאן וּלְכָאן וּלְכָאן עֵת אֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי, יוֹדַעַת
רַק אֶת הַדָּבָר הָאֶחָד שֶׁלִּשְׁנֵינוּ, דְּבֵקָה בְּךָ וּבַחֲדָרֶיךָ
וּבְקוֹלְךָ שֶׁשָּׁמַעְתִּי דֶּרֶךְ מִלּוֹת אֶתְמוֹל, הָיִינוּ
שְׁנֵי עֵצִים מוּזָרִים אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה, צַמָּרוֹת וְשָׁרָשִׁים,
אוּלַי הָיִינוּ גַּם שְׁתֵּי כּוֹסוֹת אֹרֶז,
אֵינֶנִּי אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא
.
ארבעים ושבע
אֶת הַשִּׁיר, יָשָׁר וְזֶהוּ. לָצוּד אֶת הַשָּׁעָה הַזֹּאת
וּלְשַׁחְרֵר מֵאֲחִיזָה זְמַן שֶׁנִּלְכַּד כְּמוֹ חִפּוּשִׁית בְּתוֹךְ שְׂרָף. כְּמוֹ הַגּוּף
בְּתוֹךְ בְּגָדִים קְטַנִּים מִמִּדּוֹתָיו. לֹא לָתֵת לְעֶצֶב יָשָׁן (הַשֵּׂעָר.
נָשִׁים בָּרְחוֹב הָיוּ עוֹצְרוֹת לִשְׁאֹל אֵיזֶה גָּוֶן) לְהַסְתִּיר עֶצֶב חָדָשׁ הַמַּבְשִׁיל
מוּל מַרְאֵה גַּבָּה שְׂמָאלִית מְדֻלְדֶּלֶת. כֵּן, בְּכָל רֶגַע לְהַתְחִיל,
לֹא לְהַמְשִׁיךְ דָּבָר (סַפָּר רָצָה דֻּגְמִית, שִׁשָּׁה סֶנְטִימֶטְרִים), בְּחִינַת:
קְפִיצַת רֹאשׁ, צְאִי לָרְחוֹב, הַזְּמַן מֵת, הִנֵּה הַר. לַחְשֹׁב עַל עֲצִיצִים, עַל
חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים, עַל מִטְפָּחוֹת לְבָנוֹת, לְהַעֲבִיר חֲפָצִים
מִקֻּפְסָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְקֻפְסָאוֹת קְטַנּוֹת, לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר וּלְכַבּוֹת
.
לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר, לִמְחֹק שׁוּרוֹת עַל סָבָתִי (אֵיךְ הָיְתָה צוֹבַעַת אֶת גַּבּוֹתֶיהָ
בְּפָנִים מְהֻגָּנוֹת כְּמַחֲבַת), לִנְשֹׁךְ, לִנְשֹׁךְ אֶת הַלָּשׁוֹן (כְּמוֹ פִּלְפֵּל, כָּתַבְתִּי,
הִיא רָצְתָה לִכְבֹּשׁ אֶת גּוּפָהּ כְּמוֹ פִּלְפֵּל בְּצִנְצֶנֶת), שְׁאִיפָה, נְשִׁיפָה, לְהִתְרוֹקֵן
מִכָּל זֶה, לִתְלֹשׁ דַּף מִמַּחְבֶּרֶת וְלִכְתֹּב בִּכְתָב רָזֶה, לִרְאוֹת פְּרָחִים אֲדֻמִּים נִפְתָּחִים
בְּכַפּוֹ שֶׁל הָעֶצֶב, שִׁירָה בְּקֶצֶב
צְלִיפָתוֹ שֶׁל הָרוֹבֶה:
.
(נִזְכֶּרֶת אֵיךְ פַּעַם שָׁלַחְתִּי שִׁירִים בְּנַעַל עָקֵב עִם אַבְזָם
וְקִבַּלְתִּי תְּמוּרָתָם בַּדֹּאַר נַעֲלֵי תִּינוֹק. הִתְכּוֹפַפְתִּי וְלָקַחְתִּי
מָה שֶׁיֵּשׁ.)
.
אפרת בלום היא ד״ר לספרות השוואתית. שיריה פורסמו בכתבי עת שונים. ספרה "אקרוס/תיכון״ ראה אור בהוצאת כרמל.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת רות קרא-איוונוב קניאל, מרב זקס פורטל ויונתן ברג
.
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
