שירים מאת חנן סבח טייכר, שחר־מריו מרדכי וגיא פרל
לפני האלימות הגדולה
דָּחוּף לְהַחְרִיף אֶת כָּל הַחֲזִיתוֹת. דָּחוּף
לִנְטֹשׁ אֶת כָּל הַמּוֹתָרוֹת. דָּחוּף לַעֲצֹר
אֶת כָּל הַתְּרוּפוֹת. לִזְנֹחַ לִזְנֹחַ לִזְנֹחַ
אֲחִיזָה וּלְהַמְתִּין
.
עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ, כְּמוֹ
דִּגְדּוּג
אוֹ מַשַּׁק כְּנָפַיִם
.
.
מעלית
מִקּוֹמָה 47 עָלִינוּ לְקוֹמָה 48
גָּלִינוּ וְנָדַדְנוּ. הַאִם סוֹפְסוֹף נֵשֵׁבָה?
בַּהַמְתָּנָה לְמַעֲנֶה
נָסְקָה הַמַּעֲלִית אֶל קוֹמָה 67
.
נָחַתְנוּ בְּלֹעָהּ שֶׁל חַיַּת טֶרֶף –
כָּל 20-18 קוֹמוֹת הִבְהוּב הַחֶרֶב.
וְכָךְ כָּל דּוֹר מִתְנַעֵר מִקּוֹדְמוֹ בְּדָם וָאֵשׁ
87: עַזָּה מִתְקוֹמֶמֶת; הִתְנַתְּקוּת: 2005
.
וְאָז 2023: מִתְנַחְשֶׁלֶת מֶמְשֶׁלֶת אֶרֶס.
הַדָּגִים שׁוֹתְקִים לְפִי אֵימַת הַקֶּרֶס
שֶׁלּוֹפֶתֶת מִזָּוִית הַפֶּה וְעַד צַוָּאר
.
בְּעוֹד 20 שָׁנָה יִשְׁאֲלוּ לְמַעֲשֶׂיךָ בַּמֵּצַר.
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ וּלְבִתְּךָ הַגֵּד
אִם הָיִיתָ הָרוֹדָן, מַשְׁתַ"פּ אוֹ מִתְנַגֵּד
.
.
שלושה שירים מֵהֲפיכה
קפלן
בַּפַּעַם הַתְּשִׁיעִית הִגַּעְתִּי אֶל קַפְּלָן
כְּמִי שֶׁשָּׁב בָּעֶרֶב אֶל בֵּיתוֹ שֶׁעָלָיו לַעֲזֹב
בְּקָרוֹב. הַכֹּל מֻכָּר וְהַכֹּל זְמַנִּי. אָהַבְתִּי
אֶת כָּל מָה שֶׁרָאוּ עֵינַי, חָזַרְתִּי עַל הַקְּרִיאוֹת,
הָלַכְתִּי לְפִנַּת הַכִּבּוּשׁ, לָאָקָדֶמְיָה, לְאֵלּוּ שֶׁשָּׁרוֹת,
עָבַרְתִּי גַּם לְיַד הַטַּנְק מִקַּרְטוֹן וּלְיַד הַלֵּיצָן הֶעָצוּב
שֶׁעָמַד עַל תְּלַת-אוֹפַן וְיָרָה קוֹנְפֵטִי. בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה
שֶׁבָּהּ נִמְרַח דֶּגֶל עַל פָּנַי, חִיַּכְתִּי
כְּמִי שֶׁשּׁוּב נֶחְבַּט רֹאשׁוֹ בְּדֶלֶת אָרוֹן
שֶׁהוּא עַצְמוֹ הִשְׁאִיר פְּתוּחָה
בכל התקופה הזו לא חלמתי
מוּזָר שֶׁבְּכָל הַתְּקוּפָה הַזּוֹ לֹא חָלַמְתִּי
אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת עַל הַהֲפִיכָה.
הַלַּיְלָה לְדֻגְמָה, חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי בַּמִּלּוּאִים.
נִגַּשׁ אֵלַי מִישֶׁהוּ שֶׁלָּבַשׁ מַדֵּי ב' מְקֻמָּטִים,
כָּמוֹנִי. לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ וְתָהִיתִי אִם אֲנַחְנוּ מֵאוֹתָהּ
הַיְּחִידָה. הָאִישׁ חִיֵּךְ וְאָמַר שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן
לִירוֹת בְּכָל הַכְּלָבִים שֶׁמְּשׁוֹטְטִים בַּבָּסִיס
.
זה נמשך כך כבר שבועות
אֲנִי מִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבִי וְקִרְקוּשׁ גַּלְגַּלֵּי עֶגְלוֹת הָאַשְׁפָּה
נִשְׁמָע כְּרַעַם תֻּפֵּי הָאַנְטִי־הֲפִיכָה מִלֵּיל אֶמֶשׁ. בְּתוֹךְ
רֹאשִׁי מִצְטָרְפוֹת אֵלָיו קְרִיאוֹת הֶהָמוֹן הַקְּצוּבוֹת.
עוֹד מְעַט יַעֲלֶה הָאוֹר, אֲנִי עֵר, גַּם לִבִּי.
בְּמֵי הַיָּם הַקַּר שֶׁל פֶבְּרוּאָר הַנּוֹרָא הַזֶּה, צָף מוּלִי
גּוּפָהּ הַקָּפוּא לְמַרְאֶה שֶׁל מֵדוּזָה מֵתָה. סוֹף סוֹף
עוֹלֶה בִּי הָרָצוֹן לִכְתֹּב, אַךְ כְּתִיבָתִי נֻקְשָׁה, חַסְרַת תְּנוּעָה,
כְּמוֹתָהּ. גַּלֵּי הַחוֹף הוֹפְכִים אֶת מִלּוֹתַי עַל צִדָּן וְהֵן
נוֹתָרוֹת לִשְׁכַּב עַל הַחוֹל. זֶה נִמְשָׁךְ כָּךְ כְּבָר
שָׁבוּעוֹת. אֲנִי עָיֵף. הַהֲפִיכָה הוֹפֶכֶת לִשְׂרֵפַת שָׁרָשִׁים
בְּיַעַר כָּרוּת, הִיא לֹא תִּסְתַּיֵּם לְעוֹלָם
.
.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת צביה ליטבסקי, יהודית אוריה ועדן נווה
.
תגובות על כתבה זו