.
בין גדות כפולות יורד נהר / גיליירמה גונטיז'ו פלורס
מפורטוגזית: טל ניצן
.
*
לָעִיר הַזּוֹ
לֹא שְׁנֵי פָּנִים
כִּי שְׁתֵּי גָּדוֹת
בַּזְּמַן;
לִשְׁנֵי מִדְרוֹנוֹת
תִּפְנֶה עֹרֶף
וְעָמֹק בֶּעָרוּץ
נִמְחָקִים כְּבָלִים
מִדִּבְרֵי יְמֵי הַיָּמִים.
הֲפַכְפַּךְ
בַּמּוֹרָד
כְּנֶגֶד חַלּוּקִים –
זוֹרֵם הַנָּהָר שֶׁלָּהּ.
שֶׁלָּהּ, זוֹ דֶּרֶךְ
לִמְדֹּד מֵי נָהָר,
דָּבָר זֶה
שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְאִישׁ.
(בֵּין גָּדוֹת
כְּפוּלוֹת
יוֹרֵד נָהָר,
לְמִי?)
חַיָּה כְּפוּלַת פָּנִים
וַאֲדִישָׁה,
עִיר בְּתוֹךְ
כִּכַּר מַיִם,
מָתַי תִּרְאֶה
אֶת הַלְּשַׁד הַזֶּה
בֵּין הַגְּבָעוֹת,
אֶת נְהַר הַמָּוֶת
שֶׁגֶּשֶׁר הַשְּׁפָחוֹת הַמְּשֻׁחְרָרוֹת
לֹא חָצָה מֵעוֹלָם,
נָהָר שֶׁל רָעָב
שֶׁאֶת שְׁמוֹת הַמֵּתִים
אֵינוֹ שׁוֹמֵר,
נְהַר הַשָּׁעוֹת
שֶׁאֶת בְּשַׂר הַיָּמִים
אֵינוֹ זוֹכֵר?
.
*
מֵי זָהָב,
נִמְשֶׁכֶת מְלֶאכֶת הַשְּׁטִיפָה,
זְהַב מַיִם,
נִמְשֶׁכֶת מְלֶאכֶת הַשְּׁטִיפָה,
זְהַב זָהָב,
נִמְשֶׁכֶת מְלֶאכֶת הַשְּׁטִיפָה,
מֵי מַיִם,
נִמְשֶׁכֶת מְלֶאכֶת הַשְּׁטִיפָה,
מֵי זָהָב וּשְׁאַר מַחְצַבִּים,
מְלֶאכֶת הַשְּׁטִיפָה,
תַּעֲלוּמַת הַבֹּץ
עַל הָעוֹר.
גִּבְעָה, גִּבְעָה,
אַתְּ גּוֹוַעַת,
תַּעֲלוּמַת הַבֹּץ
עַל הַגּוּפוֹת.
.
*
מִן הָעוֹר, מֵאֲבָנִים וּמִצְּמָחִים
בּוֹקֵעַ כִּלְאַחַר יָד
קִיטוֹר חָדָשׁ כְּלַפֵּי שָׁמַיִם:
אֵין לוֹ צֹרֶךְ, כִּמְדֻמֶּה, בֶּאֱלֹהִים,
עֵת יִתְמַקֵּם עִם חֲלוֹף הַזְּמַן
– אַוְרִירִי, אַפְרוּרִי,
אָרִיג חֲלוֹמִי,
זְהָבוֹ שֶׁל יוֹם –
בְּשֶׁטֶף הַנָּהָר,
בְּגוֹרָלוֹ הָעִוֵּר,
בַּחֲלוֹמוֹ עַל יְצוּרֵי הָרָמָה.
נְהַר הַנִּימְבּוּס מֵעַל לַפְּסָגוֹת,
לְשַׁד תָּלוּי כְּנֶגֶד הָאַנְדִּים
בְּשַׁרְשֶׁרֶת מִשְׂתָּרֶגֶת,
סוֹחֵף חַיִּים אֲחֵרִים
לְשֵׁם זְרִיעָה זָרָה וּמוּזָרָה:
גֶּשֶׁר שֶׁל רוּחַ וּמַיִם,
זְמַן שֶׁל חוֹל וּבָשָׂר,
נוֹדֵד וְנוֹדֵד עַד יִצְנַח
אַרְצָה,
צְפַרְדֵּעִים, חַלּוּקֵי נַחַל, עֲנָפִים
נוֹבְטִים בִּמְהֻפָּךְ מִשָּׁמַיִם
עַל גַּבֵּי אָדָם.
.
______________________
השיר הראשון מתאר את העיר טירדנטס (Tiradentes) שבמחוז מינס ז'ראיס (Minas Gerais) במזרח ברזיל ומתייחס בין השאר להיסטוריה הקולוניאליסטית שלה הכוללת סחר בעבדים. המילה "גדות" נושאת במקור כפל משמעות, הן גדות נהר והן גבּים, משמע, העיר מפנה גב כפול – רמז להתכחשות לאותה היסטוריה.
בשיר השני, השטיפה מתייחסת לטכניקה של כריית זהב שגבתה חיים רבים, ואינה נחלת העבר בלבד אלא חלק מהמציאות במכרות של מחוז מינס ("מכרות") ז'ראיס עד ימינו. השיר רומז גם לאסונות בני זמננו – קריסה של שני סכרים בברזיל, שעלתה בחייהם של מאות קורבנות בנפש, בפרנסתם של אלפים ובפגיעה הרסנית בנהרות ובכל מערכת החי והצומח הקשורה בהם.
השיר השלישי עוסק בשתי עובדות לא מאוד ידועות הקשורות למים. האחת: קיומם של נהרות אוויריים אמיתיים, הנהרות המעופפים, שהם יסוד לשימור מערכות אקולוגיות שונות; אחד מהם נוצר מאידוי בברזיל וחולף מעל האמזונס לעבר לצפון אמריקה, נושא מים וצורות חיים. השנייה: גשם של בעלי חיים, שרבים ראו בו אגדה, אולם מדובר בתופעה קיימת, אם כי נדירה. החיות, שנלכדו בסופות טורנדו, נישאות בנהר מעופף עד שהן נושרות יחד עם הגשם, חלקן עדיין בחיים, אחרות מתות או קפואות, באירוע טבע אלים.
נימבוס: עננים המכילים משקעים.
.
פרנסואה אנדס, נהר אֵגוּנוּגוּן, ברזיל, 2018
.
גיליירמה גונטיז'ו פלורס (ברזיל, 1984) הוא משורר, מתרגם, אמן פרפורמנס ומרצה ללימודים קלאסיים באוניברסיטה הפדראלית של פּרנה (UFPR). פרסם עד כה שבעה ספרי שירה ורומן אחד, ותרגם לפורטוגזית יצירות מאת סאפפו, פאול צלאן, מילטון, רבלה ועוד. השירים המתורגמים כאן – מתוך ספרו האחרון, "בין גדות כפולות יורד נהר" (2022 Ars et Vita), שראה אור במהדורה דו־לשונית פורטוגזית־צרפתית עם יצירות של האמן הצרפתי פרנסואה אנדס (François Andes). פלורס הוא עורך שותף של הבלוג Escamandro לשירה, תרגום וביקורת, וחבר בהרכב Pecora Loca המעלה מופעים מבוססי שירה מתורגמת, מהשירה היוונית הקלאסית ועד ניק קייב.
.
טל ניצן היא משוררת, סופרת ומתרגמת, חברת המערכת המייסדת של המוסך. ספריה האחרונים עד כה: "אטלנטיס" (שירה; אפיק, 2019), "הנוסעת האחרונה" (רומן; עם עובד, 2020), "איך לנצח את העצב בשלושה צעדים" (סיפורים; אפיק, 2021).
.
» במדור וּבְעִבְרִית בגיליון הקודם של המוסך: "גרעין רימון" מאת אדית וורטון, בתרגומה של מיכל זכריה
.
.
Entre costas duplicadas desce um rio / Guilherme Gontijo Flores
*
Esta cidade,
mais que
duas caras,
duas costas
tem no tempo;
vai voltada
em duas frentes,
e nos fundos —
laço de fio
apagado
na história,
antisseixo
inconsequente
morro abaixo —
desce seu rio.
Seu é modo
de mesurar
água de rio,
essa coisa
puramente
de ninguém.
(Entre costas
duplicadas
desce um rio,
para quem?)
Bicho bifronte
e desatento,
cidade em
praça estanque,
quando verá
essa medula
entre montes,
rio de mortes
que aquela
ponte das forras
nunca cruzou,
rio de fomes,
que os nomes
dos mortos
não guarda,
rio das horas
que a carne
dos dias
esquece?
*
Água-ouro,
o ciclo de lavagens segue,
ouro-água,
o ciclo de lavagens segue,
ouro-ouro,
o ciclo de lavagens segue,
água-água,
o ciclo de lavagens segue.
Água-ouro, outros minérios,
o ciclo de lavagens,
mistério da lama
sobre a pele.
Morro, morro,
morres,
mistério da lama,
sobre os corpos.
.
*
Da pele, das pedras, das plantas
indisplicentemente emana
novo vapor aos céus:
parece prescindir de um deus,
quando com tempo
se organiza
— aéreo, cinza,
sonho de treliça
ouro do dia —
no fluxo da corrente
em sua sina cega;
sonho de seres no altiplano.
O rio-nimbo sobre as copas,
medula suspensa contra os Andes,
numa cadeia aqui se concatena,
levando vida alheia
para semeadura estranha:
ponte de vento e água,
tempo de carne e areia,
tanto migra até que tomba,
céu abaixo,
sapos, seixos, ramos
do céu brotando
avessos sobre os homens.
.
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
