שירה | ביום הקצר של השנה

שירים מאת ליאור מעין וליאור שטרנברג

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
23.02.2022

אליסיה שחף, בית, צילום מטופל, 2019

.

ליאור מעין

התגלות

אֵין יְשָׁרִים בַּטֶּבַע

וּבִשְׁעַת בֹּקֶר כָּזוֹ אֵין מַמָּשׁ שֶׁקֶט

הַכֹּל זָז לְבַד מִגֶּזַע עֵץ כָּרוּת

וְאֵין לָבָן אֲמִתִּי בֶּאֱמֶת

הַכֹּל עַל הָרֶצֶף

וְאֵין קְטִיעָה

כִּמְעַט

פִּתְאוֹם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמִלִּים כְּמוֹ סְבַךְ

אוֹ הוֹמִיָּה

בַּיְּכֹלֶת לְזַהוֹת יָרֹק מִתּוֹךְ יָרֹק אַחֵר

לְהַפְרִיד מַיִם מִמַּיִם

לַחֲשֹׁב עַל תֹּהוּ

אֶת כָּל זֶה לֹא יָדַעְתִּי כְּשֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ.

מגזרות נייר

חֹשֶׁךְ הוּא דָּבָר דֵּי מַדְהִים

הֲיֵשׁ יֶשְׁנוֹ – אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת זֶה

אֲבָל אֵין לוֹ שׁוּם זֵכֶר

מֶרְחַק פְּסִיעָה מִמֶּנִּי יָם

וַאֲנִי לֹא רוֹאֶה יָם

וְיֵשׁ בִּי יְדִיעַת יָם בְּלִי יָם

וְיֵשׁ בִּי שֶׁקֶט בְּלִי יְדִיעַת שֶׁקֶט

מוּלִי הָרַחַשׁ שֶׁל הֲיֵשׁ

שְׁנֵי קְצָווֹת שֶׁל הֱיוֹת בּוֹדֵד

כְּשֶׁיֵּשׁ יֵשׁ

וּכְשֶׁאֵין

פִּתְאוֹם, נְקֻדַּת אוֹר יוֹצֵאת אֶל הָעוֹלָם וּבְאוֹתָהּ הַמִּדָּה בּוֹרֵאת אוֹתוֹ

מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אִשָּׁה עִם קָיָאק

מְנַסָּה לַחֲזֹר לַחוֹף

ליאור מעין עוסק בניהול חברות טכנולוגיות. הוא בוגר סדנת השירה הערבית־עברית של עמותת הליקון, תלמיד ומורה במתא"ן. זוכה פרס "שירת חייו" לעידוד היצירה בין מדענים מטעם מכון ויצמן. שיריו התפרסמו בבמות שונות ותורגמו לאנגלית, ערבית וספרדית. ספרו הראשון, "הירוק הזה", ראה אור בשנת 2019 בהוצאת אפיק. שירים פרי עטו התפרסמו בגיליון 87.של המוסך.

ליאור שטרנברג

וירג'יניה וולף, 1941

דַּף חָלָק. הַכֹּל מְכֻסֶּה כְּפוֹר.

בּוֹעֵר בְּלָבָן. בְּכָחֹל. הַבּוּקִיצוֹת

אֲדֻמּוֹת. מַהוּ הַבִּטּוּי שֶׁתָּמִיד

אֲנִי זוֹכֶרֶת – אוֹ שׁוֹכַחַת.

"הָעֵף מַבָּט אַחֲרוֹן בְּכָל הַיֹּפִי."

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְתָאֵר פַּעַם נוֹסֶפֶת

אֶת הַגְּבָעוֹת בַּשֶּׁלֶג. בְּלוֹנְדוֹן

הִשְׁקַפְתִּי עַל הַנָּהָר הַמְּכֻסֶּה כֻּלּוֹ

דֹּק עַרְפִלִּי. שׁוֹטַטְתִּי בֵּין הַהֲרִיסוֹת

הַשּׁוֹמְמוֹת שֶׁל הַכִּכָּרוֹת הַיְּשָׁנוֹת

שֶׁלִּי. אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּלִי עָתִיד.

אַפֵּינוּ צְמוּדִים אֶל דֶּלֶת סְגוּרָה.

עַכְשָׁו לַהַאֲפָלָה. כֻּלָּם נוֹטִים מוּל הָרוּחַ.

כָּל הַצִּיפָה הוּצְאָה מִן הַפְּרִי.

מילות השיר לקוחות כולן מתוך היומן שכתבה וירג'יניה וולף בשנת חייה האחרונה (בתרגום אלינוער ברגר). השורה המצוטטת היא משיר של וולטר דה לה מר.

ארמון הנציב, הליכת בוקר

וְלִפְעָמִים אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ מַיְקֶל לוֹנְגְּלִי, מְשׁוֹרֵר

הַחוֹף שֶׁל קָארִיגְסְקִיוָאן, מַעֲרָבָה מִמֶּנִּי וּמֵהַכֹּל,

מְשׁוֹטֵט הַבִּצָּה, מוֹנֵה הַחוֹפִיּוֹת, אוֹרֵב לְקוֹל

הַחַרְטוֹמָן בַּגִּבְעָה, דּוֹלְפִין פִּלְאִי חוֹלֵף עוֹבֵר,

יָמֶיךָ פִּרְחֵי בַּר שֶׁלֹּא נִתָּן לְתַרְגֵּם, אָח הַכָּבוּל

פּוֹעֶמֶת בְּאַפְלוּלִית אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַסְּמִיכָה.

כָּל זֶה עוֹלֶה בְּדַעְתִּי הַבֹּקֶר בַּהֲלִיכָה

סְבִיב מִתְחַם הָאוּ"ם הַמְּגֻדָּר, אֶל מוּל

הָעִיר הָעַתִּיקָה: אֹרֶן, זַיִת, מַצְלֵמוֹת

אַבְטָחָה מַבְרִיקוֹת, שַׂקִּיּוֹת פְּלַסְטִיק חוֹלְמוֹת

כְּאַצּוֹת מְשֻׁנּוֹת בְּמֵי מִזְרֶקֶת הַזִּכָּרוֹן. שְׁנֵי שְׁבִילִים

מִתְפַּצְּלִים לְפָנַי וְלֹא בָּרוּר אֵיזֶה לְהַעֲדִיף.

כָּךְ אוֹ כָּךְ שְׁנֵיהֶם מוֹבִילִים

חֲזָרָה אֶל הָרְחוֹב הַפּוֹנֶה אֶל בֵּיתִי.

סערה

בַּיּוֹם הַקָּצָר שֶׁל הַשָּׁנָה

הִרְגַּשְׁתִּי אֶת זֶה

לוֹחֵץ עָלַי,

נִזְקַקְתִּי לְמִלִּים

שֶׁלֹּא מָצָאתִי,

עֲמִידָה קָרָה עַל צוּק בֵּין אוֹר

וַחֲשֵׁכָה,

אַהֲבָה

כְּאֶגְרוֹף קָפוּץ.

הִמְתַּנְתִּי לְבִתִּי

שֶׁתֵּצֵא מִבֵּית הַסֵּפֶר.

הַסְּעָרָה צָבְרָה כּוֹחַ

בַּצָּהֳרַיִם הַמְּאֻחָרִים

וְהִבַּטְתִּי לָרִאשׁוֹנָה מִזֶּה זְמַן רַב

בָּאִילָנוֹת

כֵּן, בָּאִילָנוֹת מִטַּלְטְלִים, מִתְנַפְּחִים

בָּרוּחַ.

הָיָה קוֹל קְרִיעָה.

פַּח כָּל שֶׁהוּא,

דָּבָר בִּלְתִּי מְשֹׁעָר

עֲדַיִן.

וְאָז הִיא יָצְאָה מִן הַשַּׁעַר

בִּמְעִילָהּ הַוָּרֹד

וּבִקְּעָה אֶת הָרוּחוֹת.

ליאור שטרנברג הוא משורר, מתרגם ומורה לספרות. "הלחם, המלח", מבחר מקיף משירתו, ראה אור ב־2020 בהוצאת מוסד ביאליק. על שירתו זכה בין היתר בפרס דוליצקי ובפרס ראש הממשלה. שירים פרי עטו פורסמו בגיליון 63 של המוסך.

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

עוד בנושא:

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

הַמּוּסָךְ – 24.02.22

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות